שתי 'פרשיות בטחוניות' שהבלוג הזה היה בין אלה שדיברו עליהן כשהיו עדיין 'חסויות', נתגלו היום, כמה צפוי, כחמורות הרבה פחות ממה שהמערכת ניסתה לעשות אותן.
פרשה אחת היא פרשת 'המרגל המסוכן' עומאר סעיד ששוחרר היום ממאסר לאחר ארבעה חודשים, אחרי שכבר סיים לרצות את עונשו. לא ברור על מה, וכנראה שלשב"כ היה, אכן, קשה לרת מהעץ הגבוה. הטוקבקיסטים כמובן חושבים אחרת.
פרשה אחרת היא פרשת ענת קם, שלא פגעה בבטחון המדינה, מסתבר. עוד לא בטוח שהיא לא תשב במאסר בכלל, אנחנו מאחלים לה כמה שפחות.
האם לסגירת שני המעגלים (עדיין לא סיום) באותו יום יש איזה משמעות, אולי מישהו רוצה לנקות את המצפון ביום כיפור? אני חושב שההגדרה 'להתרוקן מכמה חטאים כדי לפנות מקום לחטאים חדשים' המאפיינת את מרבית צדיקי ישראל ביום כיפור, תופסת גם כאן.
ה13 בספטמבר הוא יום מיוחד גם בהסטוריה של מצעד המחץ, כי שלוש פעמים היו בתאריך זה התחלפויות במקום הראשון. ב1977 זה היה 'מא בייקר' שהדיח את דונה סאמר מהמקום הראשון, וחשבתי להקדיש אותו לענת קם, גם כן אשה מסוכנת נורא. אבל החלטתי שזה לא מתאים. ואולי בעצם כן. תשפטו אתם.
שנה לאחר מכן, התחילה המתקפה של להיטי האלבום 'מלחמת העולמות' על ראשות המצעד, התקפה שנמשכה 4 חודשים ברציפות, עם השיר 'סתו נצחי', ומכיוון שזה מתאים לעונה ומכיוון שכבר פתחנו את החודש עם ג'סטין הייוורד והמודי בלוז, ומכיוון שידוע היום שגם הפלישה ממאדים מומנה ע"י הקרן החדשה לישראל בסיוע ארגוני זכויות אדם פוסט ציוניים, אז קבלו את השיר שהיה 5 שבועות במקום הראשון, וזה לא הכי הרבה משירי האלבום הזה.
שנה אחר כך היתה בראש המצעד שרונה של הנ'אק, שסולנה נפטר לאחרונה.
המלצות: הבלוג 'מדרון חלקלק – רשומות מדמוקרטיה מתפוררת' שמקדיש את עצמו למעקב יומיומי אחרי הדברים כמו שהם. לישון לא תישנו בשקט, אבל לא תגידו שלא ידעתם.
אני שב ומצהיר, שכל ההודעות הגזעניות, הסקסיסטיות ושונאות בעלי החיים שנכתבו לאחרונה באתרים שונים (בעיקר ב'אתר הארץ') בשמי הן זיוף שנעשה בידי איזשהו פסיכופת או פסיכופתים מיליטריסטיים. תגובה אחת כזאת נמחקה היום לשמחתי באתר הארץ, אך נראה שמי שכתב אותה עוד הספיק לענות עליה (66). מי שהוא חסר תום לב ושקרן לקרוא לי משתמט, מסוגל לכתוב גם זיופי תגובות ואפילו לענות עליהן. ומן הסתם הוא משליך עלי ממומי נפשו, למשל את הגזענות כלפי מזרחיים שאופיינית במיוחד למגיבים מסויימים. עניתי לו גם שם. על הפתטיות של משרד החינוך, אגב, אין טעם לבכות אפילו, ורק לפלא הוא בעיני שאת ה'נאורות' משם ספר ההסטוריה המשוכתב, לא הורידו. אולי מפני שיש מגיב ימנון אחד לפחות שיודע לכתוב את המלה הזאת, אז נראה שהיא תיקנית בעיני הקומיסריות של סער.
ונסיים בעוד שיר סתיו אחד, אהוב עלי מאד, של יוסי בנאי, מהאחרונים, אולי האחרון, שהקליט בחייו.
גמר חתימה טובה, אם לא ניפגש קודם.
בלוג הצועד The VValker's blog 