נעשה את זה קצר –
הפוסט שקיבל הכי הרבה לייקים בפייסבוק – ובגלל פרובוקטיביותו גם המוגב ביותר השנה:
"נצחון של הראל סקעת לא רק שיגביר את האגו הלאומי, יתן לנו מתנה ש'אנחנו' לא זקוקים לה ולא ראויים לה בימים אלה שבהם 'אנחנו' משתלחים להסית ולהשתיק, אלא הוא יבשר, אלא הוא יבשר, בימים אלה שבהם העולם רואה ושומע את הקולות הבאים מישראל, על לגיטימציה לפאשיזם הרשמי ההולך ונבנה כאן. וגם אם לאירופאים זאת סתם תחרות שהם לוקחים פחות ברצינות מאשר ישראל, אז דווקא לרצינות בה בישראל לוקחים את התחרות, יש משמעות, כיוון שנצחון של ישראל בימים אלה ישדר לפאשיסטים מבפנים, כולל אנשי השב"כים שבתוך עמם הם חיים, שהם יכולים להמשיך לבנות את המדינה הפאשיסטית לתפארת שלהם, יש היתר מאומות העולם, וזה עדיין בשבילם, היהודים הגאים האלה, שווה להיתר מאלוהים. יוסי שריד אמר פעם, כשארגנטינה של מראדונה זכתה במונדיאל 1986, שהוא שמח על זכיה זו בגלל שהיא זכייתה של ארגנטינה הדמוקרטית, בניגוד לזכיה של ארגנטינה תחת שלטון החונטה ב1978 (חלומם הרטוב של הימנונים הישראלים) שנתנה הכשר עצמי לדיקטטורה האלימה שם ותפיסת עולמה ("רק חזקים מנצחים"), בעוד שהזכיה ב1986 נתנה הכשר מקביל לדמוקרטיה. נצחון באירוויזיון יהיה, בצורה אחרת אבל מקבילה, סימן לתומכי הדיקטטורה כאן ש"אלוהים איתם"." ב124 התגובות כיכבה היילי מונרו האחת והיחידה, ובין הפנינים נשאלה גם השאלה: "הרביצו לך ממש חזק כשהיית בבית הספר, או שזה ככה בטבעי?" מזל שסכנת הנצחון התגלתה כצפירת שוא.
הפוסט שקיבל הכי הרבה כניסות: הוא זה. כשמעצרה של ענת קם כתבת ואללה היה בבחינת סוד רחשה הרשת וגם אני קלטתי, ומה שקלטתי שידרתי. עיקר הכניסות באו דרך הפניות מרוטר נט. אחר כך באו בקשות להוריד את הפוסט, והעליתי אותו מחדש שעות אחדות לפני שהותר הפירסום. במבט מהיום, אף אחד לא מצליח להבין למה השתיקה סביב המעצר היתה חיונית, ומה שעוד יותר לא ברור, זה לאן נעלמו אלפי המסמכים ושאר המימצאים המעידים על "עברת ריגול חמורה". מישהו אולי מסמיק שם, אבל ענת קם עדיין במעצר בית, ולא ברור עדיין על מה באמת, אם זה משהו שאנחנו לא יודעים, או שוב, האגו של המערכת, ולכן אנחנו גם לא יודעים כמה זמן היא עוד תשב. אבל זאת לא היתה ההעלמה האחרונה.
הפוסט הנבחר על ידי בעל הבלוג: ולאור נסיבות אלה, הבחירה מתבקשת, וברורה הרבה יותר מהתשובה לשאלה שהפוסט (שהוא למעשה צילום מגוגל קאש יותר מאשר פוסט) שואל (אגב גם לפוסט הזה היו הרבה כניסות, ואם כך זה יימשך, נשנה את התחרות השנתית ל'העלמת השנה'):
בYNET הופיעה רק אתמול ידיעה מאד משונה, מאד מסתורית, על אחד שכלוא מזה זמן מה בכלא איילון, באגף 15, בו נכלא בזמנו יגעל עמיר – האגף השמור והמבודד ביותר בכלא. האסיר הזה הוא כל כך סודי, שאפילו סוהריו בשב"ס לא יודעים מיהו!
הידיעה הופיעה – והופ הופ הסתובבנו והיא נעלמה.
רק בקאש הגוגל אפשר (עדיין) למצוא אותה.
האם יצליחו הפאתטים להחזיר את השד לבקבוק? עד כמה שזה תלוי בעם שלנו, המרוצה כל כך מהשלטון, אז כן.
אך למרבה האכזבה (כך אתר הארץ בכותרת העמוד הראשון ובפייסבוק) מסרבת חברת שטראוס לשנות את שם הקפה הטורקי שלה. אבל אנחנו נמשיך עם הרוח של שירים טורקיים, השיר הטורקי כנראה הידוע ביותר בעולם, שזכה אפילו לצעוד במצעד המחץ בגירסת דיסקו באנגלית שנקראה 'חתונת עבדאללה' (WILL YOU MARRY ABDALLA), הוא השיר הזה, İstemem Babacığım, …
תודה, להתראות, וכבכל שנה:
המשך בעשיה המבורכת
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
בבלוג של אי"א יש (נכון לשעה זו, בדרך כלל פוסטים אצלה לא מוציאים את יומם) טענה הקושרת את האסיר איקס לאחד משה יוסף, מדען ישראלי אמריקאי שנעצר בארה"ב, משהו שקשור לתרופות.
אהבתיאהבתי
תגיד, ראית את הסרט "צייטגייסט"? תהיתי מה אתה חושב עליו
(ראיתי אתמול והזדעזעתי)
אהבתיאהבתי
לא יצא לי לראות. אבל שמעתי.
אהבתיאהבתי
פוסט מצוין. קלעת להרבה מהתחושות שלי. כולל ההתלבטות לגבי החרם על אריאל. אבל בעיקר לתחושות לגבי מי אני רוצה להיות. הילד הטוב, שבסדר עם כולם. או הילד שנזרק מהכיתה. והאם שווה לוותר על כמה עקרונות כדי להישאר בכיתה, ואולי רק ככה אפשר לשנות, וכשאתה בחוץ אתה כבר לא ממש קיים. ואולי להיזרק, כי איך אפשר להמשיך לשבת בכיתה שמרביצה לילד החלש.
ובעיקר קלעת לפחד הזה, הלופת, להיתפס.
אהבתיאהבתי
<a target=_blank href="http://aylel10.wordpress.com/2010/06/01/hello-world/#comment-7849">תרגום אחר.
אהבתיאהבתי
יופי של תרגום.
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
אולי ג’וני ניצח בקרב, אבל במלחמה הוא הפסיד עוד לפני שהיא התחילה.
כי בעצם הוא נפל במלוכדת שטמן לו השטן, ןהניצחון עולו הפסד מכיוון שעכשיו הוא חושב שהוא הטוב מכולם מכיוון "שניצח" את השטן,ובכך הפך להיות כלי לידיו.
אגב שיר מעולה!
אהבתיאהבתי
מעולה.
אני חשבתי על זה שהוא מחזיק עכשיו כלי – כינור הזהב – שנתן לו השטן, וזה תמיד דבר מפוקפק, וסוג של אישור לכללי המשחק של השטן. ההסבר שלך משלים את התמונה.
אהבתיאהבתי