לא השמאל המשרת, לא השמאל המפחד, סתם אפסים, סמרטוטים

ה'יעני שמאל' הציוני הצטיין כבר מזמן בהיקראותו לדגל בכל המלחמות האחרונות, שהיו מלחמות שלום תכנית התנחלות של הממשלות, במסגרתן נבנו והורחבו התנחלויות גם בשעה שהשמאל ישב בממשלה. נראה לפעמים, שהשמאל המשרת היה קיים שם בעיקר כדי להיות עלה תאנה לליבת הרשע הימנית שבעם ישראל, להיות מין אבא טוב, הרבה לפני שהנשיא שמעון פרס קיבל עליו את התפקיד למכור לאומות העולם את ביבי כשוחר שלום, הוא בעצם כבר עשה את זה כראש 'מחנה השלום'. דוד זונשיין, (המייצג דור חדש של שמאל אחר שמעורר הרבה תקוה), כותב היום איך איחד שרון את הימיןשמאל, ובכך מחק את השמאל הציוני, ואני חושב ששרון פשוט קלט כבר מזמן את הישרא-בלוף של השמאל המשרת. אבל לפחות לשמאל המשרת היו כמה עקרונות, ששמר עליהם באומץ ומנע למשל חוקי אפליה מתקדמים כנגד אזרחים ערבים ואחרים שהימין ביקש לקדם, וידע שלא יתנו לו. כעלה תאנה שיחק השמאל המשרת את תפקידו, פתטי ככל שיהיה, עד הסוף.

כלומה לא נשאר מזה. חברי הכנסת ה'שמאלניים' של מפלגת העבודה: ברוורמן, שלי יחימוביץ, וגם ניצן הורוביץ ממרצ – שנעדרו מן האולם בהצבעה הגורלית ששללה מחברת כנסת בישראל, חנין זועבי, את זכויותיה, הפקירו את אזרחינו הערבים וברחו כמו עכברים למקלט הצבוע כחול לבן, הם לא שמאל משרת, לא שמאל מפחד, לא שמאל, הם כלום. החוק הזה של חבורת הפרימאטים של הליכוד וישראל ליברמן האפסנאי ביתנו יהיה, אם יתממש, בכיה להרבה זמן, אבן דרך בכינון ההיסטורי של מה שבאין לו עדיין שם פרטי משלו, אנחנו נותנים לו שמות בהשאלה ממשטריו התאומים באירופה בזמן מסויים של המאה הקודמת. ההסטוריה תעניק לו שם פרטי משלו. אין אשליות. החוק היה עובר גם בנוכחותם, במצב שקיים היום. אבל בכל זאת, ההסטוריה תזכור שהם לא התנגדו לו.

ממשלת הפרימאטים גם העבירה חוק מעניין, שאוסר להחרים את ישראל. מי שיחרים את ישראל יוכל להיתבע ב60,000 שקל. בא לי, על משקל 'בלוג זה חותר לשינוי מדינת ישראל', לעצב סלוגן חדש: 'בלוג זה מחרים את ישראל'. אבל הפרימאטים יותר היסטריים ממה שהיו אז ולפרימאטים היסטריים אין הומור בכלל, ועל אירוניה אין מלמדים בחוגים לספרות של מכללת אם תרצו יוגנד ימ"ש העמלקו-יהודים האלה. 

בעקבות מאמרו היום של אליה לייבוביץ בהארץ, כתב היום Ofrilani פוסט חשוב, "האם מתרחשת מהפכה תרבותית בישראל". כדאי לקרוא. ההתפוגגות של העאלק-שמאל, ההתפכחות מהשמאל המשרת (ואל תדברו איתי על הג'וקרים של השמאל הלאומי), הביאה איתה לתוצאה אחת טובה – השמאל הרדיקלי תפס את המושכות ומלמד אותנו איך מנהלים מאבק של שמאל אמיתי בארץ. בשייח ג'ראח, בגדר, בבילעין, בדהאמש, במקומות שמתנהלים בהם מאבקים חברתיים, ללא עזרה מהממסד, ללא שום מפלגה מאמצת וללא תקשורת מחבקת שממנה נהנה תמיד 'השמאל הלגיטימי'. מכיוון שחוקי המשחק השתנו, והמאבק היום של ימין-שמאל הוא לא ב'כאילו' (אתם יודעים, השמאל מתגייס והולך לצבא להגן על מדינת כל מתנחליה, הימין עושה מה שהאמריקאים אומרים, נו, שמאלימין שמאלימין שמאל ימין שמאל, בקצב אחיד של חייל בתפקיד), המבחנים שהשמאל הקיים יצטרך לעבור בעתיד הקרוב יהיו יותר קשים. לא יהיו כבר הנחות, זה הדבר האמיתי. זה לא יהיה רק מכות של שוטרים וגז מדמיע. אני חושב שכל אחד יודע את זה. אבל אני מאמין שבדור החדש הזה, טמונה היכולת לעמוד במאבקים ובאתגרים הקשים שיבואו. הוא לא יתקרנף, ועוד יגבר. ועוד נגבר.

והעיקר לא לפחד כלל.

 

 

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: