סיפורו של הכפר דהמש, ולא רק סיפורו

אם אתם גולשים באתרי החדשות המיינסטרימים של ישראל, סביר להניח שלא שמעתם מעולם על הכפר דהמש, הסמוך לרמלה. האמת שגם אני לא הייתי שם אף פעם, מי מגיע לרמלה ולאזורים שעל ידה, זה לא בדרך לשום מקום לא בדרך משום מקום. גם במפה הוא לא בדיוק נמצא. אבל הכפר הזה הוא כפר ישן, הקיים במקום כבר מאז 1948, לפי מה שנמסר באתר 'התחברות', שהוא מן הסתם לא אתר ברוח 'אם תרצו' הפשיסטית, אבל אין לי סיבה להאמין לו פחות מאשר לאתר ציוני כלשהו, כל הקרקעות בדהמש נמצאות בבעלות פרטית של התושבים, שאם ניחשתם הם לא יהודים מתנחלים, ובטח גם ניחשתם שזה לא מאחז מעבר לקו הירוק. כמה מן המשפחות שגרות בכפר הן משפחות פליטות מ-1948, שקיבלו את האדמה בשנת 1951 כ"פיצוי" במקום האדמות שהיו להם לפני המלחמה ושנלקחו על ידי המדינה. השטח שקיבלה כל משפחה היה 15% מהשטח המקורי שבו החזיקה – זה היה המפתח המקובל אז ל"פיצוי". משפחות אחרות קנו את הקרקע מתושבי רמלה שהחזיקו מעמד ונשארו בעיר לאחר 1948.

במשך השנים לא קיבל הכפר שירותים בסיסיים מעיריית רמלה, שלא הכירה בו: לא חשמל, לא רווחה, לא תברואה ופינוי אשפה, לא שום דבר. גם לא רישום במרשם האוכלוסין, אך מצד שני, גם לא הטרידה יותר מדי את הכפר, אותו הגדירה באופן רשמי מחוץ לתחומה, ככפר ששייך למועצה האזורית 'עמק לוד'. זה היה מין 'כפר לא קיים' כזה, אבל גם בכפר לא קיים נולדים ילדים, וגם הוא צריך להתרחב, צריכים לבנות בתים חדשים, לשפץ בתים ישנים. אי אפשר, זאת אומרת אפשר, אבל אין לזה הכשר – כי הקרקע שלהם הוגדרה כ'קרקע חקלאית' שאסור לבנות בה. אם הם היו מושב, או אם היו קוראים לאחד מהם דודי אפל, יתכן שהיה קל להם לקבל היתר בדיעבד לבנייה ה"לא חוקית". אבל הם לא, וכל הנסיונות שלהם לשנות את ייעוד הקרקע כדי לאפשר בנייה, לא ממש הצליחו. הם גם הכינו תכנית מיתאר. הקיצור הוא שהערב דחתה הוועדה המחוזית את תכנית המיתאר שלהם על הסף, אחרי שניסו לספר להם את כל ההסטוריה שהבאתי כאן בקצרה, אבל את מי שנמצא באטרף שבו כל מיני רשויות בישראל נמצאות לאחרונה, הסטוריה לא ממש מעניינת, תמיד בעצם היא היתה בעצם גורם מפריע, ותושבי הכפר, למרות שהם נולדו וגדלו על אדמה זו, עלולים למצוא את עצמם בקרוב ללא קורת גג, כי עיריית רמלה, זאת שהכפר, כזכור, לא נמצא בתחום שלה, לא קיים, רוצה להרוס את הבנייה הלא חוקית (כי אי אפשר לקבל אישורים) בכפר שלא קיים, ככל הנראה כי יש נדלן יוקרתי קרוב לשם, 'מכבים' או משהו, וערבים בסביבה מורידים את ערך הדירה. המסר של המדינה לאזרחיה הערבים (ולא רק) הוא – איתכם נדבר רק בכח, וכמו שכותבים הפעילים נגד ההריסה "המסר של מדינת ישראל לתושביה הערבים: אל תתכננו. אל תנסו אפילו. אל תדברו איתנו על היסטוריה, על מצוקה או על צדק. יש תשובה אחרת: הבולדוזר.

הסיפור הזה הוא מהדורה אחת, וריאציה אחת של הסיפור החוזר על עצמו גם בסילוואן, בכפרים בדואים בנגב, מדינה שאינה רואה את עצמה מחוייבת לכל אזרחיה, רק לאלה שהם חיילים של האג'נדה האידיאולוגית שהיא בעיקרה יהודיסטית-תנ"כית, ולא סופרת את אלה שלא משתלבים בהם, כמו ערבים, אבל כמו גם חילונים, ואפילו הם אפילו לא סמולנים אלא סתם 'ציונים משרתים וטובים'. אם היו תושבי דהמש שמים כיפה על ראשם (ואין פה שום אמירה כנגד דתיים, זו פשוט האמת שכולנו יודעים) והולכים להקים מאחז בלתי חוקי באיזה מקום בשומרון, המדינה לא היתה מפריעה להם. אילו היו קונים לכאורה במרמה אדמות בשייח ג'ראח, המשטרה היתה שולחת מג"בניקים לאבטח אותם מפני 'האנרכיסטים המסוכנים' המדירים שינה מעיניו של הממונה על משטרת ישראל ביתנו (מבטיח לכם שהיה לינק שבו הוא אשכרה אמר כך, והורד). אבל הם רק ערבים, אלא שלא תחשבו, אגב, שבגלל שאתם לא ערבים, מובטח לכם שהממשלה הזאת היא כן שלכם ורואה אותכם וסופרת אותכם כחלק מהמדינה. גם בכפר שלם, מקום שכולו יהודי, פינו אזרחים שהיו במעמד דומה למען שלום הנדל"ן, ובכלל, אם למשל אתם עשויים להיות מובטלים או עובדים בשכר מינימום, כפי שראינו רק היום, הממשלה רואה גם בכם אינדיאנים מסוכנים שצריך להלחם בהם – לא להעלות להם את שכר המינימום (חס ושלום שתיגזל כבשת הרש של הבכירים והמשפחות החזקות בגלל האינדיאנים האלה), ולשסות בהם בקרוב תכנית ויסקונסין חדשה, מאיימת יותר ומדכאת מקודמתה. בדרך גם יקחו מכם טביעה ביומטרית, אחרי שיגמרו לקחת מהעובדים הזרים שהביאו לכאן חברות הקבלן המקורבות לשרי ממשלה מסויימים, ואחרי שיגמרו לשסות אותכם בהם, או אחרי שיגמרו לסמם אותכם בסיפורים עם מילת הקסם בטחון כדי להצדיק כל דבר שהם עושים, גם ריקוד בקסבה.

אם נחזור לדהמש, גם למען הכפר הזה, כמו למען מקומות אחרים שממשלת (לא) כל יהודיה נלחמת נגדם, התנהלה ומתנהלת פעילות שבימים אלה היא דחופה יותר כדי למנוע את ההריסה שלו. הפגנה נגד הריסת הכפר, שהיא גם הפגנה ארצית נגד נישול והריסות בתים, למען הכרה וקיום בכבוד תתקיים ביום שלישי, 13.7. ההפגנה תצא מבית-המשפט ברמלה (שדרות חיים וייצמן 3) בשעה 18:00 ומשם תמשיך לדהמש.

 

אני מאמין שהממשלה הזאת ופקידים שלה חולמים, הוזים ואולי גם עובדים פה ושם על טרנספר, של ערבים ישראלים, ערבים פלשתינים, ואחר כך גם הסמול, ועוד כמה. זה כנראה הפתרון שלהם ועליו הם בונים, בגלוי או בסתר. אני מאמין גם שהם לא יצליחו. אני גם מאמין, ויותר ממה שהאמנתי פעם, שחיים משותפים בין יהודים וערבים יתכנו כאן, בזכות יהודים וערבים שיסרבו להיות אויבים. ובכל מקרה, נגזר עלינו לחיות יחד. מי שמאמין בזה כמוני, צריך להבין שחייבים לשנות את סדר היום מן הקצה אל הקצה. הצדק הוא עניין משותף, יהודי, ערבי, אנושי, והממשלה הזאת וגם חלק מקודמותיה, הם אויבים שלו. אם זה לא נוח לכם לקרוא, תמשיכו לראות כוכב נולד ולחכות לעונה הבאה של האח הגדול, ובדרך לשנוא את מי שאומרים לכם לשנוא, אם זה את התורכים, השבדים, האנטישמים, ה"בוגדים" או ה"פוסט ציונים". כך הממשלה והממסד רוצים אותכם. אבל אם יכולתם לקרוא עד עכשיו ואפילו להסכים – כדאי שתבינו שהצדק הכללי מתחיל מן המקומות האלה, מן המאבקים הקטנים של כפר שאתם לא מכירים ולא קראתם עליו בתקשורת המיינסטרימית ולא תקראו, כי אין לאף אחד שם אינטרס שתקראו. למה? חומר למחשבה.

 

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: