כולנו כתומים

כמו אהבה ישנה שחוזרת שנים אחרי שכבר התייאשת ממנה, כך הגדיר מי שהגדיר את הסנסציה במונדיאל שהעלתה את הולנד לחצי הגמר.

מי שגדל בשנות ה70 וראה בשחור לבן את הולנד של יוהאן קרויף ויוהאן ניסקנס והתאכזב מההפסד שלה בגמר למערב גרמניה, ואחרי 4 שנים, בלעדיהם שוב בגמר (אז כבר התחילו נדמה לי להופיע פה ושם טלויזיות צבעוניות), נגד ארגנטינה תחת שלטון החונטות במשחק חסר סיכוי, בטוח מרגיש את ההרגשה הזאת, ומי שלא, קצת יהיה קשה להסביר לו מה זה. ועם קצת מזל ועם קצת דחיפה נגד האורגואויים (כמה כאב הלב שהם ניצחו את גאנה, אבל הכל באשמת הפנדל של גיאן שלא נכנס בדקה ה120), יש סיכוי לדז'ה וו של אחד משני המשחקים ההם, ואולי לתוצאה שונה שכמו תשנה את ההסטוריה.

הולנד היתה באותם שנים לא רק השלוחה של ישראל במונדיאל והמדינה שהכי בעדה בשנים שעוד האמנו שישראל עצמה היא בעדנו, היא גם היתה מעצמת פופ לא רעה, למשל השיר הזה שאצל כוחותינו רץ בלופ כבר שבוע מאז שברדיו 88FM איזשהם מאזינים הזכירו את השיר לגדי לבנה שהריץ אותו אז בגל"ץ, באותה שנת מלחמה ומונדיאל, אהבה ומלחמה ומאז הוא בעצמו שכח את זה. יש יגידו שההזכרות הפתאומית בשיר היתה נבואה לצפוי במונדיאל, אבל אני אומר שההשמעה החוזרת ונשנית של השיר היא שהביאה את הנצחון ותביא להולנד את הנצחונות המכריעים. השיר הוא של הזמרת היפהפיה בויורה ונקרא WHAT IS LOVE וכל מי שרוצים בנצחון ההולנדים נקראים בזאת לנגן אותו שוב ושוב.

מצעד המחץ קצת שייך לסוף העידן ההוא שהבלוג הזה קצת פלש אליו בלי רשות, והיו בזמן ההוא פחות להיטים הולנדיים או בכל מארצות אחרות חוץ מארה"ב ואנגליה. שיר אחד שכן הגיע למצעד היה השיר הזה של להקת הבנות פוסיקט, שהיה במצעד ב6 השבועות האחרונים של קיץ 1977, ונקרא 'מזכרותי השבורות'

ממיס, נכון?

ועוד אחד מהולנד, רוק כבד הפעם, אחלה בלדת רוק של להקת LIVIN' BLUES, תודו ששכחתם או שלא שמעתם מעולם. השיר הזה היה במצעד ב8 השבועות האחרונים של אותה שנה והגיע עד למקום ה13. השיר נקרא SHYLINA, וגם הקליפ משהו. בשבוע הבא, או בעוד שבועיים, אחרי הגמר, כמו לפני 4 שנים, נשוב אל המציאות, כדי לשוב גם ממנה פעם, כדי לחיות. שבת שלום, סלאם עליקום ולילה טוב.