75% מהאוכלוסיה בישראל הם 'פגועי נפש' באיזושהיא צורה, ויש יגידו שגם הסטטיסטיקה הזאת מנמיכה, ושנפש בריאה בכלל, ובישראל בפרט, היא פיקציה.
על המאניה דיפרסיה הבסיסית התורשתית שנושא איתו רוב הציבור היהודי שבדורות האחרונים (וגם הפראנויה) נוספות השריטות הכבדות והקלות של הקיום במדינה הזאת על מיקבץ ה'גלויות' והתרבויות שבה שזרקו אותן האחת על השנייה באירועים הסטוריים אלימים, שנמשכו אל חרדה בטחונית תמידית, אמיתית או מדומה. אין דרך לספור כמה נפגעי הלם קרב ופיגועים ונפגעי אלימות חברתית וסביבתית (שהם מן הסתם הרוב) יש בישראל. את הנפש אי אפשר לראות, ומה שרואים אלה רק המקרים הבולטים, 'הכבדים' והניתנים לאיבחון, שומעים רק את אלה שמדווחים, כי הם מודעים, יודעים איך לדווח או אמיצים כדי לדווח (כי לעם חולה נפש יש סטיגמה על 'חולי נפש'). לא לכל תופעה נפשית יש צבע, יש כל מיני ניואנסים דקים וגוונים שונים, גלים שונים, וכל זה רק 'הקל'.
כל זה לא בא לביטוי בתכניות השונות של משרד הבריאות להפרטת (!) שירותי בריאות הנפש בצורה שתטפל, וטיפול נמדד מאד ומחושב על פי מס' פגישות – רק באלה שיצליחו 'לאבחן מחלה פסיכיאטרית' אצלם, ותקצץ הרבה מהטיפול שניתן כיום לנפגעים שאינם מאובחנים באחת מחמש מחלות הנפש 'הקלאסיות' שבספרי לימוד הרפואה הישנים.
היא גם תפקיד את הטיפול בידיים מפוקפקות תוך פגיעה בפרטיות של הפונים לטיפול.
הציבור מוזן התקשורת מוזנת הממשלה ממשיך לצרוך את תרופת האליל של 'אויבינו-בטחונינו' הנתפסת כנראה כפתרון, כמו לכל הדברים, גם למצב הנפשי הלאומי-הפרטי של העם הישראלי. עוד מלחמה תרפא את הדכאון, עוד משט יעשה אותנו חזקים, עוד תפיסת בית בסילוואן או שייח ג'ראח תחזק את זהותינו היהודית (אבל אולי גם מן הצד השני, השמאלי, 'המלחמה באויב' הימני היא לפעמים תחליף להתמודדות האמיתית, הפחות סקסית).
אחת התוצאות היא שארגון כמו ער"ן, שנותן סיוע עזרה ראשונה חיוני למקרים רבים ודחופים 'ללא איבחון' נמצא בסכנת סגירה. לא מזמן התגייסו 'אומנים שרים למען ער"ן' – בהם שלמה בר, ערן צור, איתי שגב, אלי לולאי, גבי שושן, דודו פישר, מוטי דיכנה, אמיר דדון, ברוך פרידלנד, ברט ועקנין, סמדר אקראי , שרון חוכמה וניר צדקיהו להקלטת השיר הזה – "גם אני סוס בדכאון". לשיר הזה לא הצטרפו חברי כנסת ואין בו קריאה לשלילת זכויות של אף אחד, ועד כמה שהתאמצתי לא איתרתי בו שנאה לערבים, בוגדים ומשתמטים (הוא גם לא מדבר על אסירים הכלואים ללא משפט בצד שלנו או בצד שלהם, למרות שגם אלה המדוברים בו הם אסירים מסוג מסויים וגם לשחרורם גם אם לא באופן מלא יכלה המדינה לסייע יותר). אני מקוה שבכל זאת הוא יסייע להעביר את המסר.
לא מזמן הופתעתי לגלות שהשיר SPIRITS HAVING FLOWN (כשמצבי הרוח 'מגביהים' אם ננסה לתרגם במדוייק) של הבי.ג'יס הגיע לראש מצעד המחץ – שבוע אחד (אחרי 14 שבועות סה"כ במצעד), השבוע הזה בדיוק, שבו דייויד בואי הסכים לפנות לו זמנית את המקום הראשון. מעניין מי שכנע אותו.
אביבה משמרי תכננה פעם גירסת כיסוי של מיק ג'אגר לשיר הזה, יש משהו ברעיון. בתגובות באותו פוסט היתה אחת ההפצעות הראשונות שלי עם שם הבלוג, שם הזכרתי איך פעם תרגמו את זה בתור "רוחות שנישאו" – שדים שהתחתנו יעני. בפעם הראשונה בבלוג זה הזכרתי את השיר גם בפוסט שסיפר על העזיבה הראשונה של חפא.
הזכרתי שם עוד כמה תרגומים כאלה שנעשו כמו "מקום 18 בסימן עלייה", "המושלים בסווינג", "הנגרים" ו"אנשי הכפר" והצעתי פרוייקט תרגומים ואולי זה עוד יגיע, גם לשירים של היום, כשכולנו מבינים אנגלית אבל אולי אם נהיה ריאליים צריך להתחיל להתאמן בתרגום לגרמנית ושפות נוספות.
רוחות שנישאו
מיקבץ רביעי של פוסטים שנכתבו השנה, לקראת 'נעל הזהב'. לייקים יילקחו בחשבון.
31/3/10 – מאיץ החלקיקים ומסר ביומטרי לחג החירות
8/4/10 (העלאה שלישית מאז 11/3/10) – הועלמה ע"י השב"כ – הפוסט המקורי על מעצר ענת קם
8/4/10 – הועלמה ע"י השב"כ והתקשורת – סיכום זמני של פרשת ע.ק
8/4/10 –
בפוסטים הקשורים בע.ק. אמרתי כמה דברים שכבר התגלו כנבואיים, למשל המשפט: "מה שהכי הכי חמור בהתקרנפות של התקשורת – היא מרגילה אותנו לחיות עם העובדה, שאדם עשוי, כך בקלות, להיעלם" וראה מיסטר X ועוד פוסט שיוזכר, וגם לשים קליפ של אלביס קוסטלו לפני שידעתי שהוא אמור להופיע וגם לבטל את הופעתו בישראל.
15/4/10 – מגדל בבל והחיים הקודמים של ציפי לבני
17/4/10 – נמצא תורם רוחני לבנק הזרע של אסותא
18/4/10 – סיפור מכוכב בגין
22/4/10 – השתקות בצמרת ומסרים שטניים בהפוך
7/5/10 – השב"כ ממשיך להעלים
12/5/10 – קוף קטן וחקיין