האם אובמה מציית לחייזרים? והסגנים של מצעד המחץ (החיים הקודמים של ציפי?)

דובר פה לא פעם אחת על טענותיהם של יודעי דבר (לפחות אני לא הצלחתי להוכיח שהם לא) שהתפשטותו של המין האדמי אל החלל היא לא לרוחם של השכנים. דובר גם על מאמצים, בצינורות ידועים ובצינורות לא ידועים, לעקוף את בעיות המרחק ומגבלת המוח המפריעה כרגע למייצגיו-מוביליו כרגע של המין האדמי המאכלס את כדור הארץ להתחרות ב'חייזרים' ולהפוך למכבי ת"א כדורסל של עולם החיים שבחלל ולהגשים בממש את הסרט אווטאר.

ולמרות שהסיפור נראה כמו מה שעשוי להתפתח לגירסה עתידית של מגדל בבל (ולמעשה כבר היו דברים מעולם), הרי שדווקא במקומות בעלי המשטר השמרני-דתי יותר המירוץ (הנסתר כרגע) אל עפרות תרשיש של 'החייזרים' הוא המהיר ביותר, אם קשור לממשלות ואם לא – כך בישראל של ליברמן וישי המכונים "ממשלת ביבי" (וההתחלות היו כבר בימי מנחם בגין הרחוקים ועליזי הדיסקו) וכך היה בארה"ב של ג'ורג' בוש השני. ברק אובמה, לעומת זאת, נראה שהוא הגיע למסקנה שיש דברים יותר דחופים יותר מלמחזר בקבוקי קוקה קולה על הירח ומאדים, לשפר את יכולותיו המיליטריסטיות של צבא ארה"ב על גופו של הנוסע השמיני, להפיץ את דת המקדונלד בקרב הנבערים של אלפא קנטאורי, ולכבול את שיעבודינו לתאגידים וביומטרים גם אל המרחק האינסופי, שדה החלומות שעוד נותר, וזו עוד סיבה לאחל לו אריכות ימים.


גם זה מגדל בבל


אף אחד לא יודע מי היה הסגן של בר כוכבא, אמר מאמן כדורגל ואיש שב"כ שכבר אינו בין החיים. ובכל זאת מעניין לראות מפעם לפעם את סיפוריהם של הסגנים במצעד המחץ – השירים שלא הגיעו לראש.

השבוע לפני 33 שנה, ובמשך לא פחות מ4 שבועות היה השיר הזה הסגן של דיויד בואי SOUND AND VISION ואחר כך הוטל קליפורניה, ושלא כמוהם הוא די נשכח, כמו שנשכחה למדי בארץ הלהקה ששרה אותו, הרובטס, ששלוש שנים קודם היתה אחראית על הלהיט הענק SUGAR BABY LOVE ועוד שרשרת של להיטים באותו סגנון לא מתוחכם, אבל כיפי לאללה, בשכונות של הגלאם רוק הבריטי ערב הפאנק. BABY I KNOW הוא שיר קצת סולידי יותר, שניסה כנראה למקם את הלהקה אי שם בין הסגנונות של האיגלס לסמוקי, אך זו היתה תחילת הסוף. אח"כ הלהקה התפרקה אבל לפי מה שאני קורא ביוטיוב קמה מחדש ואף משתפרת. אבל תסתכלו על הגיטריסט הכתום-זוהר – האין הוא דומה כשתי טיפות לציפי לבני?

שנה אחר כך, כבר עמוק בעידן הבגין, שיחות השלום עם מצרים וסוף המלחמות הצודקות, מה לך הזר לבוא להסתנן, הגיעה אל המקום השני להקת הפאנק-גל חדש האמריקאית WETT WILLIE (וילי הרטוב, בעברית תמימה), עם השיר STREET CORNER SERENADE שאגב תורגם פה פעם בשחר ימי הבלוג, כמו סרנדה אחרת של סטיב מילר בנד, שגם אותה אביא בקרוב בקליפ, בעזרת הרוח הגלקטית. שיר די נשכח, לא יודע למה בעצם.

במקום הראשון אגב, היו שני שירים, שהמשותף היחיד ביניהם הוא הקול הגבוה של המזמרים. האחד הוא STAYING ALIVE – להיט התקופה והשנה בכל המצעדים השכנים (מעניין אגב שכל שירי השנה במצעדים השכנים היו שייכים לתקופה זו של השנה, ואילו שירי השנה במצעד המחץ – לתקופת דצמבר ינואר). כאמור, טרם נתפסו הפושעים ואולי הם מתחבאים בין גזעי עצים מרוסקים בחורשת הולילנד. השיר השני הוא זה – אם עקבתם עד הנה זה מגיע לכם – 8:59 דקות של הנאה צרופה, לטעמי לפחות. בפוסט הבא בה"ח – הסגנים של 1979.

 

 

 

 

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: