אויבים, דיכוטומיות, הסדר העולמי ודודו טופז

במאה הקודמת, בזמנים נטולי אינטרנט, ותמימים ורעננים יותר, כשעדיין הזהויות הפוליטיות 'הארציות' לא היו מגובשות אצלי, היה לי כבר מושג על איזשהו 'סדר עולמי' או משהו כזה, מעין 'ארגון' החותר לשלטון עולמי והוא 'נגדינו' – הוא רוצה לדעת עלינו הכל, לבטל את זכויות הפרט שלנו ולהשליט את הקידמה השטנית של "האדם", או הHUMAN-BEING על כל פינות היקום. ובתור מי שהושפע מתיאורי מסעותיו של ח. בין החייזרים, האמנתי גם ש'ארגון' זה הוא גם אויבם של החייזרים, ואויבי אויבי, הם באיזה מקום ידידי. כך ראתה זאת כל החבורה. ח. עצמו סיפק לנו ראיות לפעילויות ששידרו גוון לא נעים. כתבתי על כך.
במשך השנים התאקלמתי בעולם בני האדם, ח. והחבורה שהייתי איתה אז נמצאה פחות, את מקומם תפסו בני אדם אחרים ורקע חדש, ואותן הרגשות היוליות קיבלו צורות ופירושים חדשים, וגם אני נכנסתי לראות את הדברים במסגרת ימין-שמאל, והדברים ההם נעשו לי רחוקים מעולם בני האדם, למרות שבאיזה מקום המשכתי להזדהות איתם, או יותר נכון, עם העצמי שהזדהה איתם פעם בנעורים, בתקופה של מצעד המחץ.
כשעשיתי את סיכום העשור הקודם (עדיין ימי לפני-האינתיפאדה השניה, תחת האופוריה של נצחון 'השמאל' בראשות ברק), שהיה, כמו שזוכרים, גם סיכום המילניום והמאה וכו', ולכן גם העליתי בו באוב דברים מעשורים קודמים, שאלתי איפה 'הארגון' כיום, במין חיבה כזאת ל'שטויות' של נעורי.
זה היה שתי דקות לפני שהתחברתי לאינטרנט ונחשפתי לאתרים ומושגים של קונספירציה וסדר עולמי חדש, ולפני שעוד דברים קרו ופתחו אותי מחדש לתובנות שזנחתי לשוא, וכיום, החלוקה שלי מול כוחות סביבתיים שאיתם אני צריך להתמודד מבדילה את 'האויב' לפי שלוש רמות.
1. הימין הפשוט – שיש שיקראו לו "הקיצוני" – ששם את הדגש על שטחים ופחות אמון בפלסטינים ובדרך כלל גם על דת ומינון גבוה של פטריו-טיזם. יש ממנו סכנה לדמוקרטיה, בעיקר מצד הכיפות הסרוגות שבצבא, אך ההרגשה היא לפחות כרגע שיש מי ששולט בו, ומשתמש בו, בין שאר דברים, להפחדה. ואם בעבר התייחסתי בבוז לתיאוריות הקונספירציה של רצח רבין, כיום אני לא בטוח בשום דבר, והצעידה ביום זכויות האדם האחרון המחישה לי באיזה דרך קצרה אפשר היה להביא את רבין לאיכילוב, ולא הביאו. מי שמצביע לו בדרך כלל אלה השכבות החלשות וה'דוסים' – האחר הסוואג'י שקל להפחיד מפניו כמו שרון לשם עשה אתמול בכשרון דמגוגי באתר הארץ. הימין הפשוט עויין לי בתור שמאלני, אשכנזי לבן וחילוני, ויש כמובן מי שמרוויח מההסתה שלו נגדי ושלי נגדו.
2. הפאשיזם המרכזי – ששולט בדרך כלל במדינה, לא ממש משנה מי ראש הממשלה. אין הבדל גדול אם קוראים לו אהוד ברק או ביבי נתניהו, אם הוא 'ליכוד' 'מערך' או מפלגת השב"כיונרים, המוחות והפרסומאים הקרויה 'קדימה' (אגב, אחד השמות שבהם סברתי בשנות ה80 הרחוקות ההן שה'ארגון' עשוי להשתמש הוא 'הקידמה'). הוא שולט דרך המרכז הבורגני, השב"כ ו'שב"כ העם'. מינון הפטריו-טיזם אצלו נמוך, ורוב דובריו אומרים או אמרו בשלב כלשהו שצריך להקים מדינה פלסטינית, אך לו שייכים המתקפה על המושמטים שהייתה פה לפני שנתיים, התמיכה בתכניות הכלכליות נגד החלשים ועוד, לו שייכים חוקים לא דמוקרטיים שקודמו בעיקר על ידי ח"כים מקדימה, ובכלל כל הנסיונות להפוך את המדינה למקום פחות דמוקרטי ועם פחות חירויות אדם, ודרך התקשורת הוא אוכל ומאכיל את כל הנראטיבים שסופרו בשנים האחרונות על האינתיפאדה והפלסטינים. החוק הביומטרי שהוגש ע"י שטרית מקדימה, בלי שבובת הפרסומאים הבלונדה העמידה אותו במקום (חה חה) ובלי התנגדות השותפה הסוציאליסטית בממשלה, שייך אליו, אך יתכן שלא רק. הוא עויין לי בתור חושב, ליבראל שיש לו השקפה אחרת על איך שצריך לנהל את המדינה ולחלק את משאביה, ואיך צריכים להיראות חיי אזרחיה. זהו 'הסדר הישראלי'.
3. הסדר העולמי – שובו של השד – זהו כנראה המימוש של אותו 'ארגון' שזיהינו בסבנטיז ההן הדיסקואיות, זה שעבורו עובדים באמת כנראה רוב הפוליטיקאים, שוב אני לא בטוח אם זה 'ארגון סתרים', אח גדול עולמי שכבר קיים בממש, או גורמים בעלי הון וכח, כמו החברות האמריקאיות שמרוויחות מן המאגר הביומטרי, חברות התרופות, אולי גם החברות המקדמות את הRFID, אבל בשאיפה, זהו אח גדול עולמי והוא אויבי בתור פרט שרוצה לעצב את חייו על פי רצונו ועל פי עולמו עד כמה שאפשר. הוא אויבי בתור מי שמפקפק במה שקראתי אז 'אלוהי הקידמה' ושלטון האדם על היקום. (אמנם, על פי פוסט אחר שכתבתי, יתכן שסדר זה עצמו כפוף לחייזרים, אבל אם נחשוב על זה באופן קצת יותר רחב, אין סתירה, גם משום שיצור יהיר וטיפש הוא נוח לגידול, וגם משום שאולי הדיכוטומיה אדם מכדור הארץ/חייזר בן כוכב אחר היא עצמה מלאכותית ומישהו מעוניין שנשתמש בה, בדיוק כמו שהוא מעוניין בדיכוטומיות האחרות שלנו, כולל הדיכוטומיה המקובלת של ימין/שמאל, והדיכוטומיה של "המלחמה הקרה" שבסיכומי העשור הקודם שלי גיליתי, אגב, שעוד לפני שהיא נגמרה, משהו בי סירב לקחת ברצינות את אמיתותה).
על פי מקורות שאינני אחראי לדבריהם, נמסר לי ש'שטחי המגע עם עולמות זרים'/עולמות שמחוץ ליודע קבוע' – יש, לפי אותם מקורות, שטחים כאלה, שבהם מגיע "חומר זר" אל כדור הארץ – עומדים להיסגר בשבועות הקרובים סגירה הרמטית, ויש אזורים ותחומים שרק ל'מורשים/מוסמכים' תהיה גישה אליהם. על פי מה שאני יודע (רק מפי אותם מקורות), סגירה כזאת הוכרזה כבר בתחילת שנות ה80, ועם השנים עומעמה, למרות שהידע לא נעשה נגיש לציבור הרחב מעולם, ולמרות שכולנו, לפי המקורות, עוברים מזמן לזמן בהכרה שלנו אל העולמות ש'מעבר לידוע קבוע' ומקייימים שם אינטראקציות בדרכים שונות (שאיפתי שעדיין לא מומשה היתה לספר סיפורים על האינטראקציות האלה), אנחנו לא יודעים ממש איך אנחנו עושים את זה ולא יכולים לשלוט, לנהל ולתזמן את זה. אומרים שאחת הדרכים להפליג לשם היא על ידי סמים. כך או כך, הידיעות אומרות שיש כוונה להגביר את הפיקוח על 'המעבר' – אולי גלישה באינטרנט טלפתי-תת הכרתי – הזה (במקביל לכוונות להגביר את הפיקוח על האינטרנט הארצי, שמרגע ששמעתי עליו בפעם הראשונה ב1995, ראיתי בו הגשמה אנושית של עולמות אלה שאני מתעסק בהם מאז נעורי). מי שאמור לבצע את הפיקוח אלה מומחים ו'מורשי גישה' שכולנו היינו רוצים לדעת איפה, ועל חשבון מי הוכשרו (אם הם אכן קיימים) והם שייכים לא לסדר הישראלי-שב"כי אלא לסדר העולמי. אנחנו נמתין ונראה בשבועות הקרובים מה פשר הדברים שמוסרים המקורות.
ומכאן לעוד מחשבה על דודו טופז, שכבר העסיק את הבלוג הזה בזמנו.
בויקיפדיה ובעוד מקומות נכתב, ש'משדר החייזרים' מינואר 1997, גרף את הרייטינג הגבוה ביותר שקיבל טופז אי פעם. זה לא מפתיע אותי כל כך, כמי שעבר מנסיונו כמה דברים בתחום הקשר בין רייטינג לדיבור על חייזרים, אבל כל ההתעסקות של דודו טופז בנושא, והצורה שבה נעשתה התכנית, נראתה לי אז כיכולה לשרת את מי שמעוניין להגחיך ולהקטין את הנושא ולשים ללעג את מי שבאמת מאמין בדברים כאלה. אף על פי כן הנסיון שלי בעבר הוכיח גם, שכאשר דברים כאלה מעלים את הרייטינג, ואפילו אם זה על "שטויות", יש מי שדואג ומתערב. האם יתכן שפיטוריו של דודו טופז, ואולי גם מעבר לזה, היו חלק מ'וידוא הריגה' ולו רק לרעיון שלעיסוק בחייזרים תיתכן איזושהי כדאיות? יראו וייראו, יעני? מי יודע.