העם הישראלי והפרדוקס החייזרי

העם הישראלי מאמין בחייזרים.
כל קיומו והתעקשותו להיות כאן מבוססים על סיפור חייזרים. חייזרי על שהבטיחו לנו את הארץ, והם גם עשו אותנו – אם לקרוא את הרמזים בסיפור המצונזר של ביקור "המלאכים" אצל שרה.
ובה בעת עסוקה מדינת הישראלים בחתירה מתמדת להשמיד ולהעלים מכאן את אלה שהוא תופס אותם כחייזרים – הערבים, הזרים, הלא יהודים בכלל, הסמולנים, המשתמטים, ההומואים, הנפשיים, ועוד (ושימו לב – לא נעשית כאן הפרדה בין 'ישראלים' שזה החלק החילוני כאילו של העם לבין 'יהודים' או בין חילונים לדתיים. למרות שיש 'יהודים' ו'ישראלים' ויש מקום לדון בהם בפוסט אחר).
זה העיסוק האמיתי, זה הציווי האמיתי מדאורייתא, בו מאמינה ישראל, בו מאמין הציבור.
אולי זה סוג של רצח אב, או טשטוש העקבות לעצם היותינו כאן, כי אם העם הישראלי מאמין בחייזרים, ובסיפורי החייזרים שהם הבסיס לקיום היהודי-ישראלי המשותף, הרי שבאנו מחייזרים, כולנו, אנחנו לא מכאן.
הישראלי הממוצע לא יודה בזה – אבל בעיניו הסמולנים, או המשתמטים, או מי שהוא שונא – הם סוג אחר של בני אדם, וסוג אחר של בני אדם = חייזרים. גם הגרמני הממוצע האמין שזה מה שהיהודים, לכן לא היה אכפת לו להשמיד אותם.
עד עכשיו לא אמר בלוג זה מילה אחת על השאלה אם יש באמת חייזרים, אם הוא עצמו מאמין בחייזרים, מה שהוא מוכן לומר שהוא פגש אנשים שמאמינים בכך, ושאפילו התנסו בכך, לדבריהם. כולנו פגשנו. אחד מאלה שהוא פגש הוא ח., שלמד, לדבריו, בבית ספר גבוה של 'התבונה הגלקטית', וסיפוריו שונים מסיפורי החייזרים האחרים, אך לדעת הבלוג, לא פחות ראויים מהם.

הגיע הזמן לכונן סיפור חייזרים חדש, הומאני יותר, שיחליף את סיפור החייזרים הישן. הדרך להחליף את ישראל המשמידנית המחזיקה בצוי השמדה מדאורייתא ומכוחם היא פועלת יום יום, שעה שעה, בישראל אחרת, שתהיה גם בעלת מאסה המסוגלת לקיימה, עוברת שם, בתיכנות הדאורייתא החייזרית שמכוחו בתת-מודע חלק גדול מהאנשים, הרבה יותר ממה שחושבים, פועלים.