הרצועה האוחזת בכלב (יעלון, טופז, כלבים ואדונים, הצעה לקונספירציה)

יוסי ורטר ואחרים מנסים להציג תמונה לפיה ביבי סובל מאד מהפה הגדול שמימינו, שגורם לו מבוכות והוא לא יודע מאיפה זה נפל עליו.
בכלל לא.
אני חושב שביבי יודע טוב מאד את מי הוא הביא לליכוד, ומשמש בשבילו בתפקיד "השוטר הרע" – זה שאומר את אותם דברים שביבי נהג, בגלגול הקודם שלו כראש ממשלה, לומר על "השמאל והתקשורת" (ושלא יהיה למישהו ספק – אלה הדברים שהוא חושב גם כעת), שאליו מתנקז 'הביבי הישן'. ביבי למד משהו והבין את הנזקים שהתבטאויות כאלה גורמות לו בחלק הלא-ימני בהצהרה של מדינת ישראל, החלק הרוצה להיות או לראות את עצמו שייך לעולם הגדול, וגם בעיני אותו עולם גדול, שביבי, עדיין, תלוי בו. עכשיו יש מישהו שעל ידו ביבי יכול להצטייר כאחראי, הקורא לסדר, "השוטר הטוב" וגם להחזיק את אלה שאינם מתביישים להיות מצביעי ליכוד מפעם לפעם, שעשויים לחשוב (אם נקרא כך לאותה פעולה פשטנית התופסת אצלם את התפקיד) ש"ביבי נעשה שמאלני" אבל יש את יעלון, הם לא יכולים לראות את היד שמאחורי הרצועה האוחזת בכלב.
הרצועה האוחזת בכלב, זה גם מושג שמסכם חלק גדול מהטרגדיה של דודו טופז.
באמצע שנות ה90 (ואי אפשר לא לחשוב על הרטרו לניינטיז הנופל עלינו בשתי הפרשות), אם ראש הממשלה היה ביבי, דודו טופז היה ה-מלך. מי שהמהפכה התקשורתית שפרצה ב1994 (מי עוד זוכר איך נראו השידורים והתקשורת לפני שפרץ הערוץ השני, והאמת – יש למה להתגעגע) העמידה אותו ראשון בראשה (אגב, העובדה שדווקא "ערב החייזרים" שלו הוא בעל הרייטינג הגדול בכל הזמנים מאז הונהגה שיטת הרייטינג הזכירה לי אירועים אישיים מהעבר, אבל זה לפעם אחרת), והוא נראה ככל יכול – לציבור וגם לעצמו – וכאן הטרגדיה שלו. הוא שכח שיש לדבר הזה אדונים שמחזיקים ברצועה. הם לא נראים, אף אחד לא מכיר אותם, הם יכולים ללכת באלמוניות בקניון, אבל הם הקובעים האמיתיים, שמחזיקים את הפיתיון של "להיות מפורסם" – טרף לנטרפים, וזאת בערך השיטה כולה. כשטופז הבין שהוא לא המלך (ואני מניח שהוא הבין, אם כי לא רצה להפנים, שהוא אף פעם לא היה המלך) זה היה קצת מאוחר בשבילו. סיפורים כאלה מתרחשים בקטן, יום יום, גם התאבדויות, אבל רק כשזה מישהו מפורסם, שכולנו, באינטרנט הנפשי הקולקטיבי שהמדיה משכילה להרקיד אותו בתופים שלה, "השקענו" בו איזה אנרגיה, איזה אחוז מעצמנו (ורק מי שלא התחבר לשום מכשיר תקשורת אלקטרוני ולא אלקטרוני ב15 השנים האחרונות, ובעצם חי במערה, יכול להתכחש לזה. כל מי שקורא אותי עכשיו לא שייך לקטגוריות האלה), זה תופס יותר חזק. ככה זה לצערי.
והתופים הצהובוניים האלה שמרקידים את הרשת התודעתית הקולקטיבית, השיגו היום את הכותרת שהיא פסגת החלומות שצהובון יכול לחלום עליה. "מלך הרייטינג התאבד". מכיוון שיש כמה דברים מוזרים בתיאור המוות, יש מקום אולי לשאול אם בשביל כותרת חלומית כזאת, לא היה שווה למישהו לשלם למישהו, סכום קטן בשבילו, שיוחזר על ידי מיליון מזילי ריר שוטים, שכל אחד מהם הוא פוטנציאל להיות הטרף הבא.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: