נעל הזהב 2009 – הנה זה בא!

החשוב, היפה, הנוסטלגי, האלטרנטיבי ואולי גם החייזרי (ויש יגידו: גם הפרנואידי) אלה, בצורה כללית גסה, ארבעת כיווני הרוח שביניהם נסע תמיד הבלוג הזה.
השנה – שנה פוליטית חזקה: בחירות בארה"ב שנתנו לעולם תקוה שבינתיים נדמה שנכזבה קצת, מלחמה שלא הביאה לפוליטיקאי שיזם אותה את ההישג המקווה (ובעצם אולי כן) אבל חשפה וממשיכה לחשוף את ערוותו של 'הצבא המוסרי ביותר בעולם', בחירות בישראל עם תוצאות צפויות, פיגוע השנאה הראשון (?) בישראל, וסכנות האח הגדול ההולכות וגוברות, והחשוב לקח השנה את המקום הראשון שלי בכתיבה שלי כאן (גם השקעתי כאן השנה פחות, למען האמת). הדברים האחרים, שהיו דומיננטיים בשנים קודמות, נדחקו קצת הצידה השנה.

סיפור קטן שכתבתי לפני יום כיפור בשם הפתק לוקח את פרס נעל הזהב בקטגוריית 'היפה' עם איחול לעצמי שאמשיך בהצלחה בכיוון הזה, ושהבלוג יהיה צר מלהכיל.

בקטגוריית האלטרנטיבי לוקח את הפרס ביטול יקום/ המרה שהיה פשוט המתחרה היחידי. איך נפלו אימפריות, אך עוד יקומו. בקטגוריית 'המשפט המעודכן' זוכה אגב משפט מתוך הפוסט: "נשקלת אפשרות של פתיחת טוויטר". סתאאם, אני לא מחלק פרסים כאלה (כאילו שאת האחרים אני כן מחלק)


ובתחום האקטואלי, 'החשוב' מוענקות גם כן נעלי זהב בקטגוריות משנה:
בקטגוריית הפוסט המחאתי/אינטרנטי זכה 'כתבו עליו בטוקבק' – שיר העידכון לשיריהם הישנים של אריק איינשטיין (שחגג השנה 70!) ושמוליק קראוס, ומי יודע, אולי עוד יולחן.


בקטגוריית הפוסט הפוליטי היתה צפיפות, ולכן עשיתי חלוקה נוספת, ובקטגוריית הפוסט הפוליטי המגיב לאירועים נתתי את הפרס להפיכה צבאית – Take III שהיה תגובתי המיידית לתחילת מבצע שלום הברק. לברק שלום, הששיה הסודית שולטת, ארי שביט מרוצה, תודה.

המאבק בחוק הביומטרי בו עסקתי בהרחבה השנה, חייב לקבל קטגוריה משל עצמו ועל הפרס, כמה שזה רציני הדבר הזה, התמודדו 'האם נלך כצאן' ובגלל שוטה שביבנה. גם 'שב"כ העם' הוא פוסט קשור, למרות שכתבתי אותו קצת לפני.


הנושא העיקרי שלי בשנים הקודמות, נושא המושמטים, טופל השנה קצת פחות ומתוך כוונה מכוונת. אני רוצה שאחרים יטפלו בו, ואני רוצה להיות מזוהה לא רק איתו. אני גם חושב שיש דור צעיר, שזה עכשיו עניינו. אמשיך להזדהות, והפוסט שכתבתי בעניין שנמצא בתחרות, החיבור בין חושך לחושך שקישר, דרך דבריו של אלי ישי, בין החושך המיליטריסטי-חילוני לבין החושך ההומופובי-דתי, קיבל את הפרס בקטגוריית הפוסט המוגב ביותר (96 תגובות – מקום שני, נדמה לי, בכל הזמנים) והיה המועמד הקרוב ביותר לקבל את פרס נעל הזהב המרכזית לפוסט השנה, חוץ מהפוסט שזכה, שהתמודד איתו גם על קטגוריית הפוסט הנבואי של השנה.


And the GOLDEN SHOE goes to:
שב"כ העם, הפוסט המסכם את התפיסה שלי לגבי מצב החברה פה בארץ ומציג כנגד מה אני נלחם, ואפשר לראות בו גם ניבוי מסויים של היעלמות השמאל בבחירות, וקשור גם למאבק בביומטרי (למרות שהיה קצת אופטימי בתחזית לגבי קרבתו). כך אני חושב, אבל תחליטו כשתראו אותו עוד מעט בשידור החוזר המוענק לפוסט הזוכה (שאגב, מיקם אותי לפרק זמן בעמ' הראשון בגוגל בחיפוש 'שב"כ).
תודה לכם, 2.5 קוראי, שבאתם, ולהתראות בשנה הבאה.(הרשימה המלאה של הפוסטים שהתחרו על 'נעל הזהב')

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: