כולם צדיקים

תקיפה היא מעשה נפשע, וגם לא חכם. על רוב התכניות של דודו טופז, בימים של מלך הרייטינג, ויתרתי (אבל לא אכחיש שאני צוחק עד היום מהאורנג'דה). זכותם של מנהלי הערוץ השני לבחור מי ישדר – לשם כך הם מונו (בלי קשר לעובדה שמה שהם בוחרים כעת מעורר געגועים אפילו לתכניות האהבליות של טופז) והערוץ הוא לא של אבא של מישהו.
אבל כרגיל התקשורת, אולי אי אפשר אחרת, מבליטה את מה שאפשר לשים עליו את הזרקורים. את המכות הפיסיות שאדם אחד, כנראה, בעצם ברור שלא במצב בריא במיוחד, הרביץ לכמה מנהלים בתקשורת, יותר נכון שלח כמה בריונים כדי שירביצו. הרבה מכות קטנות, לפעמים גם פיסיות, אבל לא פחות פוגעות, מכות שאי אפשר לראות ולצלם אותן, ניתנות יום יום, ובדרך כלל הן ניתנות מאנשים שיש להם הגנה, שיודעים לשחק בצד הנכון של הכללים, ויש להם רשיון לפגוע, בגלל שהם משחקים בצד הנכון של הכללים. זה לא עושה אותם צדיקים יותר, אבל בעיני משהו שנקרא "החברה" הם בצד של "הבסדר". מי שאין לו את הכיסוי הזה, לא יכול בעצם להתגונן מהמכות, אין לאן להתלונן, ותגובת יתר, אפילו מתונה הרבה יותר מזו של טופז, תוציא אותו ישר כשטן, כאויב הציבור, שלא רואה את המכות שהוא קיבל, אולי לא רוצה לראות, רק תגובת היתר היא זאת שמפריעה ל'זרימה התקנית'. לא העובדה שמישהו נפגע, פגיעות שלא תמיד אפשר לתקן אותן בבית חולים.
אני לא מכיר את מותקפיו של טופז, אני לא מסתובב במקומות האלה, אבל משום מה, קשה לי לחוש אמפתיה כלפיהם, ואני חושב שאני לא יחיד.
דודו טופז הוא כמו הילד במשחק הכסאות המוסיקליים, שפתאום נשאר בלי כסא, ובלי הגנה, והתעצבן. מפני שהוא היה רגיל לנצח, להיות למעלה, הוא איבד את הראש. הוא שכח שאגרופים נותנים מתחת לשולחן. הוא שכח שמאפיות מתנהלות במכוּבדות. הוא שכח שכששולחים מחסלים, צריך קודם כל לדאוג שלא ניתן יהיה להוכיח שיש לך קשר איתם, אבל בעצם הוא שכח שהוא לא מנהל, ושעכשיו הוא כבר לא בצד המוגן והלגיטימי, הצד של הבסדרים המקצועיים. הוא שכח במי אסור לגעת. בין לבין, הוא גם שכח להיות שנון, צבוע, מתוק, שכח להיות שלגיה, קצפת.
אולי לא צריך לרחם גם עליו. יש לו יותר חברים ממני, למשל, יש לו עורכי דין, יש לו את הקהל, עם כל הפכפכותו של גורם זה – שהיא בסופו של דבר הביאה את המנהלים להחליט מה שהחליטו. לטופז בכל זאת יצא להיות מפורסם, אולי המפורסמות הזאת תגן עליו בהמשך (אולי גם לא). אנשים אחרים מאבדים את הראש יום יום ועושים את אותן טעויות נגד אלה שאסור לגעת בהם. עליהם לא שומעים, והם אוכלים אותה עד ההברגה. בכל זאת הוא מהברנז'ה, הם לא. זה לא הסיפור הכי מעניין של המדינה (אם כי מודה שהוא מרתק – בגלל שהוא קורה לאנשים ידועים – ואנשים ידועים יודעים בד"כ לא לעשות כאלה שגיאות) ומן הסתם, גם העיסוק בו עוזר להסיח את הדעת מדברים כאלה שקורים כל יום, בישראל האמיתית וגם מעבר לקו.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

4 תגובות בנושא “כולם צדיקים

      1. נראה לך?אבל קראתי על התרגיל הזה ברשת. זה המקסימום שיכולתי לחלץ מעצמי.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: