יוזמה ברוכה

ב88FM התחילו מהשבת לשחזר מחדש את מצעדי שנות ה70 של "הגל הקל", אחרי שלפני כמה שבועות גמרו לשחזר את האייטיז – אלה שני עולמות שונים, והסבנטיז ראויות לזה, ובתקוה שנזכה גם לשחזור הסיקסטיז (בעוד כמה מובנים).
ראוי במלוא הענווה להזכיר מי חשב על זה לפני כמה שנים, אבל לרדיו יש רשימה יותר מלאה וגם יכולת לאסוף את ההקלטות.
מניתוח מצעד הגל הקל של 1970 – אז עדיין לא הייתי מחובר למצעדים, הממצא המעניין הוא ההיעדרות של מוסיקה שחורה – חוץ מYoung gyfted and black של בוב ומרשה שהגיע למקום ה20, רוב המצעד היה אמריקני-לבן. כל להיטי הזהב השחורים של מוטאון – מרווין גאיי, סטיבי וונדר, הסופרימס (שגם להם הוקדש ב88 מרתון) למשל, שכבר היו אז – לא הצליחו בזמן אמת בארץ, עד כמה שאני זוכר גם בשנים שאחר כך, עד אמצע ה70 לפחות עם עליית הדיסקו. גם הגק'סונס למשפחותיהם, עד כמה שאני זוכר, לא הצליחו בארץ בכלל בשנות ה70.
לגבי הזכייה בתארים באותה שנה התאפשר בפעם האחרונה צירוף הענקים הקלאסי – אלביס והביטלס, זמר ולהקת השנה. הלהקה שהתפרקה באותה שנה, והזמר שהתפרק אחרי 7 שנים. מרי מי-זוכר-אותה הופקינס היתה זמרת השנה, ואני הרהרתי על זה שבשנים הקלאסיות ההן לא היתה זמרת בקלאסה מקבילה שהתחרתה בזמרים הגבריים – רק מדונה הגיעה בהצלחה שלה לאותם מימדים, וזה אם תרצו תקציר ההבדל בין שנות ה70 ל80. יותר שוויון למין הנשי, שהוא כשלעצמו מבורך, אבל בעיני לפחות, פופ הרבה יותר משעמם, מחושב ומסונתז, יודע איך למכור, אבל לא מעורר בי, גם כיום, את מה שפופ שנות ה60 וה70, המרדני והתמים שאליו התחלתי להתבגר, בגלגול הראשון, עורר בי בשנים ההן, דרך מכשירי הרדיו והמשדרים ששודרו לחלליות הנוסעות. גם החלל זה כבר לא אותו דבר.
ואגב, כשאני חושב על כך היום, הקשר בין הפופ ששודר – כמו כל מה ששודר ברדיו, לבין העולם הפנימי במובן העיצוב של הסרט שמגן עליך, שמרפד אותך, ואותו יש כאלה שנושאים או משתדלים לשאת לכל החיים, לא היה מקרי אלא מחושב מאד. שום דבר לא בא מהשמים, ובכל זאת יש בי אמונה שהשדר של פעם נבע מאיזה מקום אמיתי. אני מקוה פעם לכתוב על זה פוסט מעמיק יותר, אולי שיר. איש הכוכב באמת חיכה בשמים, מאוחר יותר התחילה המלחמה עם בני כדור-הארץ טעוני הקידמה השטנית והיא נמשכת עד היום עם האחים הגדולים הביומטרים למיניהם, השואפים לכבוש את כל החללים האפשריים ולא להשאיר בהם פינת בריחה. הם הם חייזרי-המפלצת, וכל הפשיסטים שלמי שהוא כמוני אין מה לעשות נגדם, רק לחכות שאולי החייזרים הטובים בכל זאת יבואו להציל את הכוכב הזה, ובינתיים לעשות כמו מה שאפשר כדי לעצור את חייזרי הרשע, כמו למשל להחתים על עצומות – כמו זאת או/וגם זאת וזאת – הרכבת עוד תתדרדר, אין לנו עוד מושג כמה הממשלה הזאת מתכננת לדרדר אותה, ובכל זאת זה לא אומר שצריך להתייאש מהנסיון לעצור אותה – ביציאה!