והשר האחראי למעשי הטבח הקטנים האלה הוא שר הבטחון.
וביפאנית זה נשמע יותר טוב, ודגדג לי לשים את זה בכותרת.
אבל כאן לא רק שהוא לא מתפטר, אלא הוא נתפס בעיני עצמו, וגם כך תופס אותו הציבור, כמי שצריך להכנס בתור המאזן-השפוי לממשלת 'הימין הקיצוני'.
רק בישראל. כי העם הזה לא קיצוני.
כאילו שליברמן עשה את המלחמה הזאת. כאילו שכצ'לה נתן את ההוראות, כאילו שאלי ישי הכניס את הרבנים המסיתים של תורת הגזע לצה"ל, כדי לתדרך את החיילים.
ברק הוא קיצוני בדיוק כמוהם, למרות שהם לא קיבוצניקים. למרות שאין להם 'הסברה טובה' בעולם (יש לי הפתעה בשביל ברק: גם לו, לא בטוח שעוד יש).
השר דיכטר נתן הוראה לדכא ביד קשה את אירועי 'הכרזת ירושלים כבירת התרבות הערבית'.
הרי אין להכרזה הזאת שום משמעות מעשית. זכותם של הערבים לחשוב את ירושלים לבירת התרבות שלהם, כמו שזכותו של המטייל הישראלי להכריז על הודו כבירת תרבות הסוטול הישראלית, או זכותו של מישהו להכריז על מאדים כבירת התרבות החייזרית. זה לא מסוכן לאף אחד.
אבל כשזה מצטרף לאישור למרזלים לצעוד באום אל פאחם, נראה לי שמישהו רוצה לבשל לנו בכוח אינתיפאדה שלישית, אולי כתירוץ לממשלת אחדות לאומית, שבה עוד כמה שרים לא יצטרכו לעזוב את תיקיהם. מלחמת שלום האחדות טייק לא זוכר כמה.
אבל זה מה שהעם רוצה, כי העם הרי לא קיצוני.
כמו ש'קדימה' זו רשימה שמאלנית. כמו שברק שמאלני.
מדינת דיכטרור.