מה הפרוייקט שלך? (על מלחמת המעמדות הוירטואלית)

(נכתב בתור המשך לתגובה)

בתור טוקבקיסט ובלוגר, אני חושב שזאת לא בושה להיות טוקבקיסט. (או בעברית צחה: מגיב).
האינטרנט נוסד מן הטוקבקיסטים, עוד לפני שהיו בלוגים, הם נשמתו ועליהם הוא יתבסס כל עוד הוא קיים.
וכמו הטוקבקיסט כן גם הבלוגר, שניהם עובדים חינם (כלומר, רובם הגדול). חלק גדול מאלה ומאלה רואים בעצם העבודה והנתינה שלהם דרך קולם – שליחות. אחרים, מאלה ומאלה, הם גרפומנים שלא יכולים בלי השאכטה של כתיבה. יש גם לזה מקום. זה חלק מהמחיר של החופש הנפלא שנתן לנו האינטרנט, זה חלק שאני מוכן לסבול אותו למען הפלורליזם.
מובן מאליו, אתם חושבים.
לא לכולם.

יש אנשים שהחופש באינטרנט לא נראה להם והיכולת של כל אחד להתבטא בו. בדרך כלל אלה אנשי ממסד שלא יכולים לסבול את הצינור שניתן לאזרח הקטן להתבטא נגדם. עליהם כבר דובר הרבה בתקופה האפלה ההיא של "חוק הטוקבקים" שלשמחתי הוקפא בינתיים.

יש גם אחרים, שזה השוויון שמפריע להם.
אנשים עם 'שם', אנשים 'שעשו פרוייקטים' שפתאום קולו של כל אחד נשמע ונקרא שווה להם, ולפעמים מתגלה שהוא מוכשר וכותב חזק מהם, למרות שאין עליו 'פרוייקטים'. פתאום יש פלטפורמות שבהן קוראים אותו, לא פחות משקוראים אותם. ומסתבר שדווקא יש לו מה להגיד.
לפני האינטרנט לא היו שערוריות כאלה. פעם היררכיה היתה היררכיה. פעם ידעו מי הוא "איש חשוב" (כלומר זה שיודע למכור/לשווק את תחושת החשיבות שלו, תהיה מבוססת או לא) ומי הוא סתם אספסוף. סתם צועד בנעליו. היום קולו של כל אחד נקרא באופן שווה, גם באתרים יוקרתיים יעני (שיתכן שהוקמו מראש, כדי לנסות לשמור על ההיררכיה – שימור הסדר, למרות שיש בין כותביהם אי אלו מרכסיסטים), שפתוחים עדיין לתגובות. וזה מרגיז את "המריטוקרטים" (מילה שנשמעה לאחרונה באחד מאתרים 'יוקרתיים' אלה) – המעמד העליון החדש מטעם עצמו של האינטרנט.

אולי זאת תהיה מלחמת האינטרנט של השנים הבאות. – מלחמת המעמדות הוירטואלית – בין "הבלוגרים" [שלמרבה האירוניה ואולי כצפוי, אפשר שיובילו אותה דווקא המזוהים/ות כשמאל] ל"טוקבקיסטים".

המשך יבוא.

חומר קריאה נוסף בנושא: את אתרי הבלוגים היוקרתיים הקיפה חומה

ואת חוק המאגר הביומטרי יש לחסום!