מלחמה סרט

להוציא את הפקקים מהאוזניים. לא לשמוע
במיוחד לא את מה שמשדרים.
לא לפרש את הרעשים. לחשוב שעדיין
לא למדת את השמות של הדברים. לחשוב
שאתה בגיל שָלוש. חווה חוויות שלא תזכור
כשילמדו אותך איך לקרוא.

לא להיות נתין. נתון. מספר זהות.
לא לבוא כשקוראים. מה לך הזר
בעולם חייזר. רואה נקודות מתנועעות
בלי תקשורת, צודקים, טובים ורעים.
ססמאות שקוראות לך
ססמאות שמגייסות כמו מוזיקה מצעד
נפגשות בתוך ראשך כמו מתחברות
לא משאירות טווח לסיכוי.

לשכוח. כך או כך, אתה הכלב של מישהו
עם קולר, עם ספרות מוטבעות על העור.
ואומרים לך שדואגים, ששומרים.
מישהו רוצה את טובתך, רק.
אין כלום.
רק הון, חיילים. כמו קופסות גרעינים
במאגרי המלכוּת. רק אנרגיות. כח.
שליטה אינסופית. אם אתה לא מתאים אתה מסכן
אשרֵי המסכן. בן ערובה לא רוצה להיות
ניצב בסרטים שלהם
מי שיש לו הסרט שלו
מוטב ילך איתו.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

5 תגובות בנושא “מלחמה סרט

  1. העיתונאים הם בסך הכל כלבים נאמנים במלחמת שלום שלטון ההון.
    בימים ’כתיקונם’ אין להם שום סיבה להתעניין במצבם של תושבי הדרום, שתפקידם בעיני השלטון לשמש כבני ערובה לעיתות מלחמה. אז, מתאים להון ומתאים גם לשלטון שהעיתונאים יכתבו על הדרום. לא דקה אחת לפני ולא חצי דקה אחרי.
    תגובה ששלחתי למאמר של נעמה שפי, עם סיכוי רציני, ברוח ימים אלה, שתצונזר:
    <a href=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1052927.html Target=_BLANK class=msg><a href=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1052927.htmlhttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1052927.html</a>

    אהבתי

  2. לא מתאים, אז אני מעביר אותה לפה.
    אם שירות צבאי כאן משול לעבדות, האם פטור (השמטה) – אפשר לראות אותו, באופן פילוסופי לפחות, כסוג של שחרור מעבדות.
    אני מניח שלתפיסתך תגידי שהמצב בארץ לא יתכן, אבל נסי לראות את זה באופן מקיף יותר, כי אני באמת הרבה פעמים מוצא את עצמי מסתכל למשל על המצב שלי מנקודת מבט שבה אולי זכיתי בסוג של חופש, מה מעורר שאלות קיומיות כמו ’במה זכיתי’ ו’איפה – באופן כללי – המלכודת’ (הסנקציות הידועות, אולי הן בסופו של דבר מחיר ששווה לשלם, גם אם זה לא מבחירה).

    נמנעתי מלהיכנס לדיון המעניין שלכם כי חשבתי שהנושא שלי אין לו כ"כ שייכות לעניין הבוער הקונקרטי, אבל הרבה מושמטים מרגישים באיזה אופן כסרבנים פסיביים – אני עצמי, אני חושב שאפילו כתבתי על זה, הרגשתי שבאיזה שלב לפני הגיוס ניתנה לי אפשרות "לחזור בתשובה" וברגע שדחיתי אותה הפכתי בעצם לסוג של סרבן, אבל אולי זו הטעיה שנועדה לרתום את האגו של המושמט לקחת את התיק על עצמו.
    אני חושב שרוב הדברים שאנשים עושים יש בהם מינון מסויים של בחירה ושל ’היבחרות’ אך כנראה שלרוב ה’היבחרות

    אהבתי

    1. אני חושב שרוב הדברים שאנשים עושים יש בהם מינון מסויים של בחירה ושל ’היבחרות’ אך כנראה שלרוב ה’היבחרות’ היא הדומיננטית.

      נסי להתייחס לרעיונותי, לא חייבת לענות

      אהבתי

      1. יש איזה ארומה אָרית – משהו שאני לא יכול בדיוק להגדיר אותו (אולי אני מרגיש אותו בגלל שבעצמי אני בא ממשפחה ארית כזאת, אך לא בחי בצד הארי) בדיון שלכם ובכלל בהוויה הרשימות’ניקית שאתם שייכים לה, למרות שדבריכם דברי אלוהים חיים. איפושהוא זה יוצר תחושת מוּדרוּת ואני מאמין שלא רק אצלי אלא אצל עוד אנשים לא מספיק ’עוצמתיים-מצליחניים’.איך זה קורה כשלמרות הכל, חשוב שתכתבו את מה שאתם כותבים? פרדוקס. אולי זה כרטיס הזהב שלכם לגן עדן.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: