אולי עכשיו זאת ההזדמנות של מפלגת העבודה

בשעת כתיבת שורות אלה עדיין לא ברור איזה השפעה תהיה לעובדה שלביבי ולליכוד נתגלה הפייגלין.

יתכן שמספר האנשים בחברה הישראלית, החילונית, שאין להם בעיה עם הרעיונות שפייגלין הביע, גדול ממה שזה נראה.

חברה שבה מודעים מעסיקים ש85% מהם לא מקבלים נכים לעבודה, חברה שבה יתכן עצם קיומם של ארגונים כמו ארגון ה"שוויון בנטל" התומך ביצירת מעמדות של אנשים סוג א' וסוג ב', העובדה שליברמן נתפס כלגיטימי וכ'מתון' – מתון כמו אותו ביבי המסכן, שכולם שכחו פתאום את פגיעתו בחלשים ושכחו גם איך כל 'הנאורים' מחאו לו כפיים. זאת חברה שרעיונות היסוד שפייגלין מאמין בהם מושרשים בה עמוק ממה שנוח לחשוב, וכבר אמרתי זאת.
כמובן שביום השואה כל האנשים האלה יעמדו דום (וישספו את מי שלא יעמוד) – אבל החשבון של ישראלים רבים עם גרמניה הנאצית הוא לא עם התורה, אלא עם זה שהם 'יישמו אותה עלינו'. כבר דיברתי על זה בעבר ואין לי כח לזה כעת.

הפייגלין הזה הוא של כולנו.

אבל החשש של הציבור הרחב מפני מלחמה עם כל העולם, הפחד שארצות אירופה יסגרו בפנינו את שעריהם, שנפסיק לקבל כסף מארצות הברית – כמו גם החשש להכיר בפייגלין שיושב עמוק בפנים לאנשים רבים (אנשים גם לא אוהבים שרואים להם…), יש סיכוי שהוא ישחק לרעת הליכוד.

מפלגת העבודה כבר מתחילה לעלות בסקרים, ולדעתי היא תמשיך לעלות. ועם כל הזהירות המתבקשת, למי ניתנה נבואה וגו' – אני מעיז להמר שהיא תקבל יותר קולות מאשר קדימה. לפחות.

גם מפני שמאגר האנשים של העבודה הוא בכל זאת קצת יותר רציני וקצת יותר 'שורשי' משל קדימה, ולעת הזאת, אנשים מתחילים לקלוט שתקופת ה'כוכב נולד' בפוליטיקה – תקופת המפלגות בהרכבה של יועצים ופרסומאים – חלפה, עברה, פסה מן העולם וצריך משהו שידע לענות לכל הדברים שהולכים לבוא: משבר כלכלי מעמיק ואיתו משבר חברתי (מה שרואים כעת ביוון, ולא מסבירים לנו עליו הרבה כי כולם מכירים שירים ביוונית אבל אף אחד לא ממש קורא יוונית כאן עשוי להתגלות כ'לקראת' של מה שיקרה פה – אבל מה שהספקתי להבין שמדיניות ממשלתית קפיטליסטית ומעמיקת פערים – שמזכירה ארץ מסויימת – היא המקור למהומות), ואולי גם מלחמה שהמלחמה הקודמת עם הטילים שלה תיראה טיול נחמד לעומתה. מפלגה בהרכבה, שיותר מאדם אחד בה נתפס כקשור עם שחיתות, לא בטוח שתדע. חלק מההצלחה של הליכוד עד כה בסקרים נובע מזה שהיא מצטיירת כמפלגה 'שורשית' – מפלגה שיש לה תשובות, מה שנכון, והיא לא גימיק שיווקי של אייל ארדים.

וגם מפני שציפי לבני, הנכס בערך היחיד שיש לקדימה (לעבודה יש יותר, למרות ברק) מתנהגת כאילו ראשות הממשלה כבר הובטחה לה, והיא לא צריכה להתאמץ. כאילו אין בחירות בכלל. לא רואים אותה תוקפת, לא רואים אותה נלחמת, לא רואים אותה. נקודה. וכששואלים איפה היא, שומעים ממנה הערות זחוחות מדי פעם, כמו ש"פייגלין הוא הבעיה של הליכוד". בעיה??? ככה מדברת יריבה שרוצה את השלטון??? זאת היתה צריכה להיות ההזדמנות שלה לשסף, לקרוע, לחתוך את הליכוד, לגלות לעין כל את פרצופו האמיתי. איפה ה'קילר-אינסטינקט'? פשוט אין לה את זה. בעבודה, למרות הכל, יש, לפחות בפוטנציאל. כי עדיין יש בה שורשים של מפלגה אמיתית, למרות שהרבה ממנה נעלם ואוכל.
ואם המטרה היא לנצח את ביבי, או לפחות למזער את הנזק, את גודל הנצחון של הימין (שיהיה באמת, ככל שהוא יהיה יותר גדול – אסון למדינה), להקטין את ההפרש – ברק הוא עדיין, כמו שאומרים בכדורגל, "הבן-זונה שיודע לתת גול", ואותו חלק בציבור שלא רוצה ליכוד, כבר מתחיל להבין את זה.

וכשמדברים על מיזעור הנזק שבנצחון ביבי, לקדימה יש בעיה נוספת. ההימור היחיד שעדיין לא סגור לגבי עתידה של מפלגה זו באופוזיציה, הוא תוך כמה זמן היא תתפלג – אם תוך חודשיים או תוך שבועיים, וחלק ממנה יחזור לליכוד. המפלגה הזאת, שלא היתה אף פעם באופוזיציה, לא תשרוד בתור אופוזיציה. מפלגת יועצים ופרסומאים (וכמה אנשי שב"כ להוטים) היא מפלגה שלא בנויה לאופוזיציה, ואפשר גם לנחש מי מחבריה יחזור לליכוד, שממנו, אין לשכוח, היא נולדה. מפלגת העבודה גם כן לא ממש רגילה לאופוזיציה, אבל בכל זאת, היו כמה שעות שהיא כן ישבה באופוזיציה. היא מסוגלת להיות בה שוב ולהתקיים ולשרוד.

לי יש בעיה עם מפלגה שראשיה מסוגלים לחשוב על הצעות חוק כאלה. (ששוב מראות, עד כמה הפייגלין נטוע עמוק בתוכנו). יש לי חשבון עם המפלגה הזאת, וכבר כתבתי על כך גם כן. גם שלי יחימוביץ, שאהבתה לדגל, ברגע האמת, מתגברת על שיקולים חברתיים ואנושיים, לא עושה לי את זה. ובכל זאת, במונחים של ריאל-פוליטיק, יתכן שהצבעה למפלגה גדולה היא מה שדרוש לעת הזאת כדי למזער את הנזקים שבדרך. אחר כך אפשר יהיה לבוא חשבון עם המנהיגים – ברק וכבל הם לא כל המפלגה (ואולי כדי שזה יהיה נכון, צריך שהיא תהיה גדולה), הסך הכל הוא יותר גדול מהם.

השאלה היא אם הצבעה בבחירות היא תפילת המאמין היחיד, שמצביע רק בעד מפלגה שמציעה את מה שהוא היה הכי רוצה לראות, כך בערך נהגתי תמיד, או שהיא משחק של פוליטיקה שבו צריך להצביע בעד מה שבציפייה הריאלית יביא יותר תועלת, או יזיק פחות. כל אחד צריך לעשות את החשבון שלו לפי מצפונו.




הדוור לשעבר מסכם את השתלטות רוח הנאציזם על מז"א הקטנה. בקרוב בהרחבה (תבינו איך שאתם רוצים).

 


ובינתיים, בגלל ששתקנו, בזמן שישנו, עבר חוק האח הגדול. (האמת היא שהיה נדמה לי, מרוב יאוש, שכבר עבר מזמן, ואגב, זאת עוד סיבה לא להצביע בשום אופן לקדימה עם שטרית וכל פורשי השב"כ, הלהוטים אחרי חוקים כאלה). מהיום כולנו אזרחים עם קצת פחות חירות, פיסית לפחות.

אסור לתת גם לחוק הזה לעבור.
את חוק המאגר הביומטרי חייבים לעצור! (לחיצה על הלינק תוביל לעצומה)

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

6 תגובות בנושא “אולי עכשיו זאת ההזדמנות של מפלגת העבודה

  1. בשיעורי היסטוריה מסבירים את העלייה האסטרונומית של הנאצים לשלטון, איך האחוזים שלהם זינקו בכמה שנים, לא רק בגלל הבריונות או הנאומים של היטלר, המשבר הכלכלי ושאר הדברים אלא גם בגלל שהמתחרים העיקריים שלו היו הסוציאליסטים. לא ברור לי אם הטיעון הזה נכון, הוא נשמע חצי צולע, אבל אנשים הצביעו להיטלר כי הם שנאו יותר את הקומוניסטים הרוסים. אנשים ראו שהסוציאל דמוקרטים קורסים ופחדו מהסוציאליסטים. זה מירוץ, לחלק מהאנשים, לאו דווקא למי יהיה ראש ממשלה יותר טוב. אין לנו מועמדים טובים כרגע, אין לנו מועמדים מרשימים, אנשים שמבטיחים, וההרגשה שלי היא של מזעור נזקים. מי הכי פחות יפגע במדינה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: