הבחירות בערים הגדולות והראי של המדינה

אני לא מכיר את כל מערכות הבחירות שקורות עכשיו בארץ, אך ללא ספק שתי המערכות המוכרות ביותר והמתוקשרות ביותר הן אלו שבשתי הערים הגדולות, שתי המדינות שמשקפות את ההוויה הישראלית, יש יגידו, אחת מן הצד הרצוי, אחת מהצד המצוי. אני לא בטוח שבכל התחומים. יש שלא, יש שכן.
בתל אביב בה שולט רון חולדאי (שהיה לי בעבר הרחוק ה'כבוד' לריב איתו על מקום ישיבה, כשהוא היה יחסית אלמוני) כבר 10 שנים ועורר עליו קבוצות נרחבות של אזרחי תל אביב, הרואים בו בריון קפיטליסטי שחונק את העיר עם מגדלים, מיטיב עם בעלי ההון וזורק את השאר, ביחוד העניים, לעזאזל. הבחירות בתל-אביב הן אולי הכי מתוקשרות באינטרנט כי שם מרכזה של תרבות הבלוגוספרה, לטוב או לרע, או בכלל מרכזה של התקשורת. אני לא יודע מה הסיכויים האמיתיים של רשימת 'עיר לכולנו' – רשימה על מפלגתית הכוללת אנשי שמאל, אנשי ליכוד, מזרח ומערב שקמה כדי להחליף את חולדאי בדב חנין. אני מאחל לרשימה זו הצלחה וממליץ לקרוא למי שעוד לא החליט למה חולדאי חייב ללכת. הרעיון של 'עיר לכולנו' נראה לי בסיס לרשימת 'ארץ לכולנו' שתיקח את המדינה חזרה מבעלי ההון, אפילו שבעיני שלי יחימוביץ, החברתית הידועה של ברק, הדגל והחייל קובע – בעיני זה בדיוק מה שעוצר את הצדק החברתי.
אבל הבחירות שבאמת משקפות, לדעתי, את המדינה הן הבחירות בירושלים. תל אביב, למרות שהתקשורת ממוקמת בה ומעבירה את התמונות ממנה הכי בגדול, היא בועה שאינה משקפת את אבריה המורכבים של ההוויה הישראלית, על הקבוצות שהיא מורכבת מהן: מזרחיים, דתיים וחרדים, מתנחלים, אשכנזים שמאלנים ואשכנזים ימנים, רוסים, אתיופים, ערבים, לוחמים, משתמטים, מושמטים, ציונים, לא ציונים. ירושלים היא מיקרוקוסמוס הרבה יותר מדוייק של המדינה שמסביב לתל אביב (שבה קיימות אותן קבוצות, אבל בפרופורציות אחרות לעומת שאר המדינה) שמייצג הרבה יותר נכון את המורכבות של ההוויה הזאת, כחולת תעודת זהות ודוברת בעיקר עברית ועוד כמה שפות, שנקראת ההוויה הישראלית.
ומה שקורה בירושלים הוא שמשפיע בסך הגדול על מה שקורה במדינה כולה. וגם בבחירות הכלליות אנחנו רואים השתקפות בהתאם, ומה שעומד לקרות בבחירות הכלליות הוא השתקפות של ירושלים יותר מאשר תל אביב (אגב גם בירושלים יש מועמד שיצא לי לפגוש אישית).
בירושלים ישנו מאיר פורוש החרדי, שהוא לא רק חרדי – הוא מייצג עמדה ימנית קשוחה, של התנגדות לכל הסדר חלוקה בירושלים, של בעד בנייה צפופה בתוך העומק הפלשתיני (עטרות) – הוא באותו הקו של ביבי-האיחוד הלאומי וכו' – ימין אידיאולוגי בלי בושה ובלי מרכאות, עם גיוונים בנושאי דת והשקעות סקטוריאליות.
המועמד בעל הסיכוי כנגדו הוא ניר ברקת – מיליונר הייטק בעל פנים צעירות (ומגולחות, 'פרצוף שמאלני'), עבר רחוק ב"שלום עכשיו" והווה של מי שמחבק את ליברמן ומחזר אחרי הכיפות הסרוגות, וגם אמר או לא אמר כמה דברים בעד הקמת שכונה יהודית אחרי הגבעה הצרפתית. הוא פופולארי אצל הסטודנטים והבליינים, ובגדול אני רואה אותו – כמו את ציפי לבני – בתור ימין-לייט, ימין ליברלי. לא כולם כל כך בטוחים שיש ביכולתו לקיים את מה שהוא מבטיח, משהו בו לא משכנע.
ירושלמי ממז"א אמר לי שהוא יצביע בעד השמאלני היחיד – דן בירון שרץ בראש רשימת 'עלה ירוק'. הסיכויים שלו זהים לסיכויים בבחירות הכלליות של מה ששמאלה מציפי לבני (או אם תרצו – אהוד ברק, אבל למה שתרצו) – וההצבעה בשבילו היא בעיקר הצבעה עקרונית הצבעת המחאה של אלה שמחבקי ליברמן 'הליברלים' כבר לא סופרים (ואגב, הציבור הירושלמי-חילוני הוא זה שהכי פחות סופרים אותו, בעיקר שמאלני ת"א כמו גדעון לוי המרשים לעצמם מעמדתם המטיפה לעודד אותו להִטרנספר מרצון, דבר שלא היו מעיזים להציע לעצמם), וממילא הכל אותו חרא, חרדי אפילו יכול להיות טוב יותר. אני טוען שזה משחק באש, וגם ראש העיר החילוני הכי גרוע, עדיף על מה שראש עיר חרדי קשוח (לא כמו הנחמד שהיה עד עכשיו, שמרוב שהוא היה נחמד הוא גם פרש ברגע שהאדמו"ר אמר לו) יכול להביא לעיר. זכורים ימי מצעד הגאוה והפחים השרופים.
יש גם המועמד הרביעי – גיידמק, חייזר מבחינה פוליטית שקשה כרגע להשוות לרשימה פוליטית קיימת במישור הארצי. אומרים שהערבים יצביעו בשבילו, ואז הוא באמת יהיה הסוס השחור של הבחירות האלה. אבל הערבים בד"כ בירושלים לא מצביעים.
ובכן, בעוד שבירושלים ובישראל יש לנו ביבי וימינה מול קדימה/עבודה ודומיהם – ימין ליברלי "שמאלני", בתל אביב יש לנו סוג של קדימה/עבודה (חולדאי מתאים אידיאולוגית לשתי המפלגות) קפיטליסטי-ליברלי בתמיכת "השמאלנית" שלי יחימוביץ – מול רשימה של שאר העם – משהו שעוד לא קם מעולם בישראל – ועוד בראשות אחד מחד"ש. הלוואי שזה היה ככה בישראל שאני חי בה, ואולי עוד יהיה. אמן כן יהי רצון.

ואת חוק המאגר הביומטרי יש לעצור!

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

12 תגובות בנושא “הבחירות בערים הגדולות והראי של המדינה

  1. ההשוואה קדימה-ברקת-חולדאי ממש במקום ובמיוחד שהיא מזכירה לנו מי הוא ראש קדימה ורוה"מ – אולמרט. ומאין הוא בא?

    אהבתי

  2. הבעייה העיקרית היא שאי אפשר לדעת היום על אף אחד מה הוא רוצה ומה הוא באמת יעשה.
    ברוש יכול להיות עם זקן עד הריצפה ובסוף להציג דעות של שמאלני.. הכל פה זה לבחור בין הגרוע לגרוע פחות, כי היום אף אחד לא יכול להגיע למעמד הזה בלי להיות עשיר מאוד.. ובשביל זה צריך גם להיות קצת מושחת, לפחות קצת.

    אהבתי

  3. אני מקווה בשביל הירושלמים שהפעם הם לא יהיו אדישים, כי אם פרוש ייבחר, באמת אף חילוני לא יישאר בעיר הבירה.
    יש להם סיכוי להציל את העיר הגוססת והענייה הזאת.

    אהבתי

    1. מילים קצת כואבות, אבל אני נאלצת להסכים. חלקית:) אפילו הסטודנטים מעדיפים לבוא *כל בוקר* מתל אביב ולעבור את הפקקים האיומים מאשר לגור בעיר. זה פסיכי.

      אהבתי

  4. תראה אדוני אתה כותב טוב אבל אתה כבד כזה..מחייב שכזה..ויותר מדי בא במודל של מנהיג רוחני וכאילו אתה אומר לכולם איך לחיות ומה לחשוב..ותמיד שלווה כזו כאילו אמוציונליות כבר אסורה. לא שאתה היחיד שככה אבל הנה לאחד יש לי הזדמנות לומר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: