האם איבדתי את זה? (הרהורי ביניים 2)

עברה חצי שנה כמעט מאז שכתבתי את הפוסט "האם יש חייזר שמאלני", ובינתיים הגעתי לתובנה מעניינת, שהמיסטיקה מתחילה במקום שבו נגמרו הנסיונות לתקן את העולם.
אני לא מגדיר את עצמי כמיסטיקן, רחוק מזה, אבל לחייזרולוגיה (לא "מדע בדיוני") לסוגיה ולמיסטיקה יש צד אחד משותף – העיסוק במה שמעבר למה שיודע האדם-השכלי (הומו-שכליטיקוס) על העולם, מה שמתחיל במקום בו נגמרת יכולת ה"יודע קבוע" שלו כפי שקרא לזה חפי. ואולי מה שרואה המיסטיקן ומה שרואה החייזרולוג הזהיר (זה שלא רץ לפרש את הישויות הבלתי מוגדרות בסיפורים פופולאריים של צלחות מעופפות מעולמות אחרים) זה אותו דבר, רק דרכי הפירוש הן שונות.
מכל מקום, הגדרה שכל אחד יכול להסכים איתה היא שרק את העולם שאדם יודע אותו קבוע (או חושב שהוא יודע) הוא יכול לשנות (או לחשוב שהוא יכול לשנות) ועולם שיודעים בו רק קצת, אי אפשר לשנות, אפשר להתעמק בו, אפשר לטייל בו, לחרוד בו.
אני שם לב שגם הגויות על רקע מרכסיסטי כמו אלתוסר או ז'יז'ק, ובמידה מסויימת גם פוקו, התחילו לתאר את העולם בתיאור שהוא סוג של מיסטיקה בדיונית-חייזרית באותה נקודה שבה הפסיק המרכסיזם המערבי להאמין ביכולתו לשנות את העולם, ושקע בסוג של יאוש ניהיליסטי. המיסטיקה או החיפוש אחר דברים מעניינים שמעבר לעולם, אולי הם צדדים אחרים של אותו איבוד עניין או אמונה ביכולת, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, לשנות, להשפיע בעולם של הדברים הידועים.
הייתי פעם מאד פוליטי, נחשבתי בלוג זועם והגדרתי אפילו את הבלוג כבלוג שפועל לשנות את אופיה של מדינת ישראל. זה גם הזמן שבו היתה לי פופולאריות יחסית, קישרו אותי, עשו לי מנויים, נכנסו להגיב (בד"כ לפוסטים הפוליטיים אבל גם לסיפוריים התחילו לשים לב). השנה לא הולך לי עם זה. אין לי את הזעם, גם בנושא של מושמטים, נשמת אפי ורוחי, ובנושאים הפוליטיים האחרים, הרבה דברים שכתבתי פעם נראים לי שטחיים היום, אבל לכתוב דברים מעמיקים לא הולך עם זעם. וככל שאני מעמיק, הפוליטי הזה נראה לי כמו אשליה, כמו מעטפת דקיקה מאד, איזה של סרט שלא אנחנו אלה שכותבים אותו אבל הוא מוקרן לנו על המסך כאילו אנחנו כותבים. הדברים שעסקתי בהם, שהרשיתי לעצמי השנה וגם קודם לעסוק בהם, מעניינים אותי יותר אבל את הבלוגוספרה שבה שחיתי והראשונים שקיבלתי מהם את הפידבק של ניתוק, התנתקות ומחיקה הם בלוגרים פוליטיים. זו השנה שבה ניתקתי, נותקתי והתנתקתי.
ואולי פשוט איבדתי את זה, או שהזדקנתי.
האווטאר הבא שלי יהיה תמונה של סנטה קלאוס.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

12 תגובות בנושא “האם איבדתי את זה? (הרהורי ביניים 2)

      1. האב’שך מתחיל במקום בו נגמר הנסיון לכתוב תגובה.

        אהבתי

      2. האב’שך מתחיל במקום בו נגמרת האמ’שך.

        אהבתי

      3. חבר’ה! בלי לערבב הורים!

        אהבתי

      4. דעה אחרת המזוייף לאלה שאין להם כסף לקנות קוטג&rsqu הגיב:

        אז מה אם הוא התחיל? מחר הוא יקפוץ מהגג, אז גם תקפוץ בגללו?

        אהבתי

      5. דעה אחרת המזוייף לאלה שאין להם כסף לוילה בכפר שמרי הגיב:

        אבל למה שיקפוץ מהגג? יש היום שיטות יותר אלגנטיות, יותר רכות, יותר נעימות.

        אהבתי

      6. ד"מ המזוייף לאלה שלא יכולים לתקן את המטוס הפר הגיב:

        איזה ניהיליזם שם, בכפר שמרי.

        אהבתי

      7. טוב, לא לכולם יש מטוס פר.

        דעה אחרת המקורי המזוייף לאלה שלמשרתת שלהם אין כסף לקרוא את הבלוג.

        אהבתי

      8. האמת, טוב שלא.

        דעה אחרת המקורי המזוייף לאלה שצריכים לאסוף תרומות כדי שהמשרתת שלהם תוכל לקרוא את הבלוג.

        אהבתי

      9. דא"מ המזוייף לפריירים שתרמו ועכשיו הם עניים הגיב:

        חד גדיא חד גדיא.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: