"חזק כדי לסלוח, קל כדי לשכוח"

א. על שטרנהל והמיצג של התקשורת והבלוגרים
פיגוע ההתנקשות בפרופ' שטרנהל הוא אחד הדברים המפחידים שאירעו בשנה האחרונה, ועל רקע תיאור אינתיפאדת המתנחלים ב"יד יאיר" נגד הצבא, שקראתי במהדורת סוף השבוע שעבר בידיעות, דברים נראים מחרידים עוד יותר. אסור להיות שאנן ונראה שרוב הציבור כן נמצא בשאננות, אולי אפתיות לתופעה הזאת, שבה יש קבוצות שנמצאות מעל לחוק, ובכלל הזה גם קבוצות אחרות של עבריינות לא רק פוליטית, גם עבריינות 'נבחרת' של הון ושלטון ומה שהם מייצרים. אחרים היטיבו לכתוב ולפרט על כך ממני.
אולם גם המיצג הזה, שמציג בצד אחד את 'המתונים', 'השפויים' או 'הנורמטיבים' ובצד השני את 'הקיצוניים' ו'המופרעים', תורם את חלקו לאפתיות, לתרדמה הבועתית שבה 'אנחנו' (whoever ה'אנחנו' הזה כולל) נמצאים, וממלא את תפקידו בכך שקבוצה נרחבה של אנשים חשה יותר מדי שהיא בצד הנכון, הנורמלי-'נורמטיבי', הצד של 'אלה מן היישוב', אשר אם הם לא יכולים לסמוך על כוחות הבטחון (שיותר מדי שאלות תמוהות יש על התפקוד שלהם בפרשות המדוברות ואחרות – איך למשל לא ידע השב"כ, היודע על כל שיר שכותב איזה משורר תמהוני ולדעתי גם על כל מייל שנשלח, על התכנית לפגוע בשטרנהל) ועל המשטרה (שכנפיה מקוצצות מדי), לפחות הם יכולים להתרפק אחד על כתפי השני ולומר "אנחנו שפויים, אנחנו נורמלים, אנחנו מחנה האור", האנשים מהיישוב, כמו שאמרתי, ותפקידו של המיצג הזה, בו שותפים במודע או שלא, גם אנשי תקשורת ממלכתית 'רשמית' וגם בלוגרים, הוא בראש וראשונה ליצור את האשליה הזאת, ובשעה שכביכול האזרחים ששותפים בזה מרגישים אכפתיים, שפויים ונכונים, שוב נקנית למעשה בפרוטות שתיקת כבשים קונפורמיסטית וראשו של מר 'אנחנו' רק נעשה טמון עוד יותר עמוק בחול, ומר 'אנחנו' לא רואה למשל את העובדה שאין יותר 'מתונים' או 'שפויים', כי כל החברה הישראלית הקצינה השנה, אם לא במעשים או בדעות פוליטיות, אז בשיח הציבורי, ביחסי אדם וחברו, הפאשיזם נמצא בכל מקום הדבר מקבל ביטוי מיוחד באינטרנט, בו נעשים חיסולים חברתיים דרך קבוצות דיון ובלוגים ואני מדבר כמי שחוה על בשרו חלק גדול מזה במיוחד השנה.

ב. "חזק כדי לסלוח, קל כדי לשכוח"
הרבה אנרגיות שליליות זרמו אלי השנה ברשת, והאמת שציפיתי לכך כשיצאתי לפני קצת יותר משנה נגד העליהום הגדול נגד המושמטים – כשלעצמו דוגמה עד לאן הפאשיזם בחברה הישראלית הגיע, כשבימי השיא של העליהום הרגישו משוחררי צה"ל כולל נכים, פגועי נפש ואחרים בעלי בעיות אישיות, קלות או קשות, מאויימים לא פחות ממה ששטרנהל הרגיש לפני הפיגוע, ובניצוחם של יולי תמיר, איתן כבל ושאר ראשי מפלגת העבודה, פגיעה פיסית בנו לא היתה רחוקה. ציפיתי אז שיהיה מי שירצה "ללמד" אותי.
אבל רוב האנרגיות השליליות האלה באו אלי באופן מפתיע מכיוון אחר.
זה לא בא בצורה של יותר מדי קללות ואיומים, יותר בצורה של 'חרם' לא רשמי, של הרעלת-אוירה מסביבי, וזה בא מהמקומות הכי לא-פשיסטים שחשבתי שיש, פורומים שהרגשתי בהם בטוח גרמו לי להרגיש שאני נושא איתי איזה קללה או מחלה, למשל אותה בלוגרית אהובה שבעבר היה לי רושם שהיא דווקא בעדי ולא מזמן מחקה תגובות ענייניות שלי או התעלמה בצורה שיטתית, ועוד דוגמאות שבגללן בין האנשים "מן היישוב" האלה הרגשתי כמצורע, מקק, לא-אדם ואינני יודע למה.
תמיד הייתי קצת זאב בודד בבלוגוספירה, אבל אין שנה שבה הרגשתי את זה כמו השנה, מכמה וכמה כיוונים, "השנה אפילו הבדידות היתה בודדת יותר" וקשה לי להאמין שדברים כאלה באים בספונטניות, אני כידוע מאמין קטן מאד ב'ברירה טבעית' 'אבולוציה' ושאר תירוצים כאלה, אבל יש כנראה גבול גם (!) לחכמת-הידיעה שלי, שאדע מי המארגן (אם יש) ולמה. אולי יש מי שעשה מזה לחם פוליטי ואולי זה הלחץ השקט של הפאשיזם, הגלים השקטים והמסוכנים באמת שאחרי הגלים הגדולים, הפועל בתחכום דווקא על אנשים שחוו (לפי עדותם) רדיפות וחרמות בעבר, ופוחדים לעבור את זה שוב, ויש מי שמסמן להם את חוף המבטחים אליו יוכלו להגיע חלף קורבן שיימסר במקומם, ושם גם יֵצאו גיבורים ולוחמי צדק, וכך יתרמו בתורם את חלקם לאותו מיצג כבשים תקשורתי שדיברתי עליו, של 'בני האור' ו'השפויים' שממשיכים להתקיים אל מול 'בני החושך' ו'המופרעים' המאיימים על 'החלקה הנאורה' של 'מלח הארץ' – 'בני היישוב'.

אני כאמור לא יודע הכל, אני לא שופט, ובכלל מקום המשפט שמה הרשע. לא יודע מה הייתי עושה במקומם, בקושי יודע מה הייתי עושה במקום עצמי.
חפא, חבר ומדריך רוחני לענייני היקום אמר לי פעם שלוחם הקרן הבהירה צריך להיות "חזק כדי לסלוח, או קל כדי לשכוח".
לפחות אחד משני אלה אני מאחל לעצמי בשנה הקרובה שאדע להיות.
והייתי ממליץ לכולם לאמץ את זה.

גמר חתימה טובה לכל המעוניין

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

14 תגובות בנושא “"חזק כדי לסלוח, קל כדי לשכוח"

  1. במערכת של הסדר פנימי יש יותר נשר שחור מאשר נשר לבן, ותמיד עבדו שם שעות נוספות בדיכוי המאיימים – וקל יותר על אלה שאינם ב"שינדלר" כלשהו של מוגנים. פעם חשבתי שיש תכנית חיסול כלשהי בשלבים. היום אני לא בטוח שהיתה או יש תכנית כזאת, אבל שיש אנשים על הכוונת שלהם זה אני בטוח, ויש להם כל מיני שיטות. פעם מישהו יגלה את זה, ואנונו חדש, שגם יהיו לו ממצאים. אולי קליינברגר יודע משהו. שמש לך מצפים.

    אחד האמצעים לפעול נגד מישהו הוא לשים אותו על פרופיל 21. גם על זה יצטרך ואנונו החדש לספר כי אני לא יודע. אני לא עבדתי שם. שמש לך מצפים.

    אהבתי

    1. ה"שמאל" מורכב מאנשים שמפחדים הם בעצמם להיות בבור, ולכן אף אחד מאז ועד בכלל – לא הגן עלי. אמרתי כבר שיש קואליציה תמידית כזאת במצוד אחר אנשי חלל, בין אלה שכביכול נלהבים לעשות את זה – לבין השטינקרים יפי הנפש. נסיונות מעטים של אנשים טובים מעטים מדי לשנות את זה – לא היה להם סיכוי לשרוד הרבה.
      דבר אחד מעניין את היפים האלה – "שהוא יהיה שם בבור – העיקר שלא אני". כן, במפורש, בישראל ניהלו מלחמה שיטתית, ופרופיל 21 זה רק קצה אחד שלה. סימנו – קורבן מדאורייתא. למה דווקא אתה, והאם יש חידושים גם היום? על השאלה האחרונה – לא, אבל יכול בכל רגע. לאלוהי השמשות הצומחות פתרון.
      הרבה שנים אני ברדיפה הזאת, וחפא מחביא אותי לפעמים.

      אהבתי

      1. חלק מן העבודה של הסדר הפנימי היתה להגן על מיוחסים שסומנו מגיל אפס – לסלול את דרכם ולמנוע הפרעות מצד אלה שלא ברשימת המועדפים.
        נכון שגם אני הייתי בתוך זה, אבל תמיד במעמד "על תנאי" או אפילו זה לא. איכשהו הצליחו מביאי לעולם, ברגע שבו אני לא יודע איך תפסו למערכת בביצים – לקבל מקום, אבל המערכת לא שכחה, את זה שהם לא היו מלכחתחילה ברשימת המיוחסים-המוגנים. וגם את הזאבים האדומים. רוב הזמן הייתי, ואני עדיין, אחד מאלה שיש להגן על מישהו או משהו מפניהם, ואם צריך אז גם ממציאים דת שטן נגדם. אני אחד מהמאגר, וכמוני במידה זו או אחרת – רוב המושמטים.
        אנשים שירתו את המערכת בלי לדעת כלל את מי ואת מה הם משרתים. תקציב של ממון ואנרגיות שיועד לבטחון המדינה – בטחון הכלל במובן הפשוט והתמים – הלך להבטחת עתידם של הרשומים המוגנים.

        אני, מכיוון שהייתי מִחוץ – או מתומרן החוצה – לפחות לא שירתתי את עתידם ושלומם של הפוצים

        אהבתי

  2. ויש כאלה שנראים נורא אינדיבידואליסטים עושים מה בא הגיב:

    להם, אבל תמיד הם יודעים לאן זורמת הרוח. הם הקולקטיביסטים ביותר.

    אהבתי

  3. של טוקבקיסטים תוקפים אנונימיים, כמוה כשותפות במעשה שלהם, לא?
    מכוון לאלה שיודעים על מי שתקפו במז"א.

    אהבתי

  4. אין ספק שהצעתה של <a target=_blank href="http://davidshalit.wordpress.com/2010/12/11/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D/&quot;>אורה 21 היא הגאונית ביותר – לאפיין את כל הבלוגים מרשימות בסמל מיוחד. איך לא חשבו על זה קודם. אבל יתכן שזה לא מספיק. כדי שקהילת מקור ברוכין תדע לזהות ולהגן על עצמה בין כל הנייטיבס החדשים האלה שמקיפים אותם בוורדפרס, כדאי גם שהנייטיבס מצידם יחוייבו לענוד על בלוגיהם סמלים מתאימים, שאף אחד לא יטעה ויערבב בין אלה שחברים בישוב הקהילתי מקור ברוכין לבין אלה שאינם, ולא יווצר חו"ח מגע אסור. בטוחני שבחוק ועדות הקבלה לישובים קהילתיים, העומד לעלות לקריאה שלישית, יש סעיפים הדואגים לנושא ואם לא – יש למהר ולהוסיפם ויפה שעה אחת קודם!  

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: