עיצבתי תמונת כותרת חדשה שמבטאת ומשחזרת את האלמנטים ששלטו בכיפת הבלוג בתקופות השיא שלו. אולי גם הנושאים והכתיבה יחזרו לתקופה הקלאסית, מי יודע.
נא להכיר – הכותרת החדשה Title Classic
עיצבתי תמונת כותרת חדשה שמבטאת ומשחזרת את האלמנטים ששלטו בכיפת הבלוג בתקופות השיא שלו. אולי גם הנושאים והכתיבה יחזרו לתקופה הקלאסית, מי יודע.
נא להכיר – הכותרת החדשה Title Classic
בלוג הצועד The VValker's blog 
20/7/08 – תזכרו את התאריך!
=====================
זאת היתה הפעם האחרונה שהיה כאן ערב מז"א ראוי לשמו, רב תגובות (78 כולל התגובות שהצטברו למחרת) שגם היו, כולן בלי יוצא מן הכלל, כיפיות, משתעשעות ומשעשעות.
<a href=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1003711.html Target=_BLANK class=msg><a href=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1003711.htmlhttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1003711.html</a>
הפעם האחרונה, ולמעשה גם הראשונה מזה זמן רב מאד. לא שחסרו במשך אותו זמן רב ערבים מרובי תגובות, אך בערבים אלה במיוחד, רוב התגובות לא היו כיפיות ומשעשעות, בכל אופן לא לרוב האנשים.
ב20/7/08 צץ לו פתאום, אולי מן הלא ידוע, אולי מן החום, ערב מז"א כמו פעם, שאדם לו חזר באותו ערב לביקור במז"א לאחר היעדרות של שנה בערך, לא היה מבחין שקרה משהו באמצע (אולי היה תוהה על התחלפות השמות).
התאוששות זאת של מז"א היתה לצנינים בעיני מישהו, ודי וד"ל להסתכל בתחזית המחרת עתירת הצינזור שהתלוננו עליו והמילעון, ושבכלל היה קשה להגיע אליה (<a href=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1004097.html Target=_BLANK class=msg>http://www.haaretz.co.
אהבתיאהבתי
התאוששות זאת של מז"א היתה לצנינים בעיני מישהו, ודי וד"ל להסתכל בתחזית המחרת עתירת הצינזור שהתלוננו עליו והמילעון, ושבכלל היה קשה להגיע אליה (<a href=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1004097.html Target=_BLANK class=msg><a href=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1004097.htmlhttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1004097.html</a> – תחילתה של תקופה) כדי לקבל מושג ולנסות להבין למי אין אינטרס בהתאוששות שנצפתה ב20/7 ושניצוצותיה כובו במהרה, כדי שלא "יקלקלו את התזה" – קרי, יפריעו לשכתוב ההסטוריה המז"אית עפ"י האג’נדה המאד מסויימת.
המשך ספטמבר נעים.
אהבתיאהבתי
שזה המקום?
אהבתיאהבתי
מלים: הילה רז
לחן: יצחק קלפטר
כולם הלכו אל כל המקומות
הנכונים, אני נשארתי –
בלי לכעוס על אף אחד.
סיגריה,כוס קפה לאט נגמרת
עוד מעט אביט החוצה
יש מה לראות.
אף אחד כבר לא מתגעגע
לא רוצים להתרגש איתי
איך בחוץ הרוח משתגע
עם הילדים.
הים,המתקשט אל מול השמש
היורדת עדינה,
הדייגים הלכו מזמן.
מוזר קצת,לא אכפת לי כאן לשבת
ולדעת את היופי – הנעלם.
אף אחד כבר לא מתגעגע
לא רוצים להתרגש איתי
איך בחוץ הרוח משתגע
עם הילדים.
אהבתיאהבתי