סיכום השנה י"ח – יוני – המלים האחרונות

קשב
לפעמים עדיף לא להפריע בדיבורים.
4/6/08
=========================

5/6/2008
"זה פשוט יפהפה הציור הזה או מה שזה לא יהיה" (בינתיים).

"כאשר הצליחו כמה מתלמידי תמקט להחדיר אל הממלכות רעיונות שקראו להם 'רעיונות הומניים', נבראו ושובטו הכבשים הראשונים, כדי לשמש כקורבן תחליף לאדמיים שהושלכו לפניהם אל שדות הכבידה.
בדרך כלל, תלמידי תמקט היו אלה שקיבלו את האחריוּת על המעבדות לשיבוט הכבשים, והם, כגאוה על הישגם ההומני בממלכות הראשונות, נהגו לקחת איתם את הכבשים כמתנה לכל פלנטה שהגיעו אליה, בכל אזור אשר בו הקימו אשראם ללימודי התבונה הגלקטית הראשונה. לכן, בכל מקום שבו התנהלה ההסטוריה בדרך זו, ימצאו אסטרונאוטים זרים, אם ינחתו, כבשים." ("הוירוס (1)" 8/6/08)

ותהיה אי אמירה זו בינינו של שלום
לא כאי-אמירת שלום שבין שני זרים. אפילו אויבים.
אלא מוחלטת הרבה יותר ממנה.
המלים האחרונות
חשבתם על זה, שמלים, סתם מלים של סיום שיחה, שאמרתם או כתבתם היום, השבוע, או מתי שהוא, לאדם כלשהוא, חוה כלשהיא, עשויים להיות המלים האחרונות שלכם אליו? סתם, כי ככה הדברים יוצאים. את מי שאנחנו פוגשים היום, לא נפגוש מחר, אולי זה לא יהיה בראש שלנו, אולי לא בדיוק יצא לנו לחשוב על אותו אדם או בת אדם אחר כך.
אפילו היום בעידן האינטרנט כשנראה כשכולם זמינים לכולם (אני מודה שכמי שגדל לפני עידן האינטרנט הפרידות מאנשים נראו לו יותר סופיות, אבל גם באינטרנט והסלולרי, לא כל מי שפגשנו מובטח שיהיה זמין בפעם הבאה או אי פעם).
ואז המלים שאתם אמרתם יישארו אצל האחר/ה ההו/יא בזכרון בתור צריבה אחרונה של הנוכחות שלכם, וכך גם דברי האחר/ה אליכם. אתם אולי זרמתם מאז, התפתחתם מאז, אולי לא.
בכל רגע אנחנו נולדים מחדש, אנחנו משתנים, אנחנו מתהווים. לא בעיני מי ששמע את מילות הפרידה שלנו לפני x שנים, x חודשים, ואולי לא יצא להשתמע, להתראות או להתכתב שוב.

נניח שהיה ביכולתכם לבחור את המלים האחרונות שישמע מכם אדם כלשהוא, בהווה או בעבר. נניח והיה ידוע לכם שאת האדם המסויים הזה לא תפגשו, לא תשמעו ממנו, הוא לא יהיה זמין יותר בזמן שאתם זמינים.
וכל אחד יש לו את מי שהמלים שאמר לה אז, היו בעצם המלים האחרונות.
האם אלה המלים האחרונות שהייתם רוצים שישתמרו מכם, במרחב שביניכם לבין האחר, או שהייתם מחליפים, בוחרים במלים אחרונות אחרות?
קחו את זה בתור תרגיל, לגבי אנשים שונים שפגשתם, פיסית ווירטואלית, שהיו לכם חשובים, בשלב כלשהו, ולו קצר, של החיים. תרגיל במחשבה, ובפיתוח של גישה נכונה לאנשים, ולעצמכם.
כי החיים קצרים, וכל מילה שאנחנו אומרים, עלולה להיות המלה האחרונה. לנו, או לו או לה.
13/6/08
"אני אוהבת אותך

המילים האחרונות היחידות שהייתי באמת עומדת מאחוריהם.
ביחס לכל אדם, כך נראה לי." (אקס)

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: