סיכום השנה ט"ו – אפריל-מאי – הסטוריה

באפריל נכנסתי אל דפי הנצח המודפסים של הז'אנר הספרי-בלוגי (ז'אנר שעוד נכון לו עתיד!) דרך ספרה של קורינה הסופרת "הופכת עולמות"
בו הוכללו תגובות/טוקבקים מהבלוג שלה, ובהם טוקבקים שלי בכינויים שונים
שהשתמשתי בהם לאורך הדרך (נעליים, הצועד האטומי, Tubular blogs…) ועוד, עוד מסוף 2003, הרבה מהתגובות כבר שכחתי שכתבתי…

השמועות אומרות שבקרוב תוציא בלוגרית נוספת את ספר התגובות לבלוג שלה, אלא ששם יופיעו התגובות שלי במחוק

אבל ברצינות, כמו שאמרתי, לז'אנר הזה יש עתיד והטוקבקיסטים-הבלוגרים עוד קבל יקבלו את הכבוד הראוי להם, כולל ציון הפניה לאתרים במקרה שיש . אפילו חלמתי לא מזמן שאני מוציא ספר מהבלוג הזה ואולי זה רעיון…


"בליבת הדברים ישנה כת שמאמינה בחייזרים", גילה לי חפא בפוסט החזרה שלו להסטוריה הלא-אלטרנטיבית "מאמינה וגם מפחדת. והפחד הזה מזין אותה, ועוזר לה לרצות באופן אובססיבי שליטה וגם להשיג אותה ובמקומות שלא תאמין. וכך היא שולטת על הרבה עמדות של כח, למרות שנמצאים בה די מעט אנשים".
"דבר חשוב אחד שאתה צריך לדעת הוא, שהאמונה שלהם היא בלי קשר בכלל לדבר האמיתי. היא לא נובעת מזה שחייזרים קיימים ואם היא פוגשת את המציאות – זה מקרה בינגו, כי אין שום קשר בין האמונה שלהם – לבין י ד י ע ה". בפוסט ההמשך סיפר לי חפא גם על האחרים, שלטענתו, איתם באמת קשרו החייזרים קשר, אותו קשר שהיה צריך להיקשר דרך החבורה שלנו בצורה שתיארה ההסטוריה האלטרנטיבית. "
הרישות מתרחש בכדור הארץ,
אבל דרך ידיים אחרות, ועם אנשים אחרים". "ושלא כבתכניתי, לא כל בני האדם ייהנו ממנו" אמר חפא, אלא רק אלה שהשליטים יצרו איתם קשר. ו"בשנים הקרובות אתה תראה איך בין קבוצת האנשים הנבחרת הזאת לשאר בני האדם, ייפתח פער, וכרגע אנחנו לא יכולים לעשות נגד זה כלום".
הוא הוסיף שצד אחד טוב יש באופן אירוני לברית הזאת – שהיא החלישה את כוחה של כת שונאי-החייזרים הישנה שסיכנה אותנו, שמתנגדת לכל קשר של בני אדם עם חייזרים. "אבל עדיין יכול מי שיכול להשתמש בעיוורון של אנשיה, שחלק מהם נקלטו כעובדים של הסדר החדש, כדי לנסות להיפטר מכם. אל תשכח שתמיד אתם יודעים וזוכרים דברים, שבשביל מישהו הם יכולים להיות יותר מדי. עצם זה שאתם זוכרים, מסכן אתכם תמידית".
וברוח קצת המשכית לזו גם כתבתי ב11 במאי את הפוסט הבא, הקצת אידיאליסטי:

האם יש חייזר שמאלני? (הרהורי ביניים)
עוד שלושה חודשים, וכבר ארבע שנים אני פה.
ובכל הזמן הזה זגזגתי בין נסיון לגעת בהתנסות, שהיא ייחודית ומעטים חדרו אל
תוכה ממש, לבין נסיון לומר אמירה חברתית, או להתחבר אל המצב החברתי בארץ.
שני הדברים הם אני.
הדרך שהלכתי בה, מצד אחד, שרק על חלקה הקטן סיפרתי, והרבה מזה במשלים, מטאפורות והסטוריה אלטרנטיבית, ונראה שלא הרבה כאן התנסו בה ויכולים להבין על מה אני מדבר, אבל היא חלק ממה שבלעדיו אין הסבר למה שאני, לבחירות שעשיתי ולא עשיתי, לCV השלם שלי, אבל אולי אין מלים שיכולות להסביר את ההתנסות שלי ושל המעטים שסיפרתי עליהם מעט. בלית ברירה כיניתי את זה "חייזרים", מילה שלא אהבתי כל כך. ומצד שני, הנסיון להיות רלוונטי, לתקשר עם מה שהוא חשוב לציבור רחב של אנשים, העולם, שפה ושם, נגיד את זה כך, נוגע גם בי.

הרהרתי אתמול בכך, שכמו הדת, כמו גם הניו אייג', העיסוק בחייזרים יש בו משהו מנוגד לכל מה שקשור לשינוי חברתי.
ובציבור הולכת ומתגבשת ההכרה, שדרוש שינוי חברתי. יש קריאה שבייחוד בימים האלה, שהם גם ימי "עצמאות ה60" וגם נחשפה בהם עוד פרשת שחיתות של אולמרט והמיליונרים האמריקאים, הולכת ומתחזקת, לציבור, לקחת את גורלו, לדרוש את עצמאותו מאלה המחזיקים את המדינה – 19 המשפחות העשירות וכל מיני "חייזרים" במובן המטאפורי, החיים בחוץ לארץ וקובעים בהונם את גורל המדינה. יש כל הזמן תביעה וציפיה למהפכה.
ואחת הסיבות שהמהפכה מתעכבת, ושעמישראל מעולם לא עשה מהפכה, היא המסורתיות של רוב האנשים. יש מעט 'חילונים' אמיתיים. רוב האנשים קמים בבוקר ומברכים את אלוהים, ואחר כך, מי ילך ויהרוס את הסדר הקיים, שבאיזה מקום, 'אלוהים הרי רצה אותו', (ובניואייג'ית: אם העולם הוא אחלה כל כך, מדוע לשנות אותו?) ובאיזה מובן רוב האנשים בסופו של דבר חסרי אונים וקטנים, ומטילים את התיק על איזה ישות שקשה להוכיח אותה. אלוהים (חייזר העל) או חייזרים.
ומצב זה הוא נוח מאד לבעלי ההון, התאגידים ושאר השולטים בחיינו. כך לא נקום ונפיל את התיק
עליהם. כך אין מצב שנתארגן, דתיים כחילוניים, ימנים כשמאלנים, הומואים כסטרייטים, וכו', ונתבע מהם ככח, להשיב לנו את חיינו.

אבל גם העיסוקים הבורגניים הקטנים משרתים את ה"חייזרים" המטאפורים.
כדי לעשות מהפכה, צריך להיות מורעב ממש, להיות מישהו שאין לו מה להפסיד.
ולכולנו יש את הקפה בבוקר, וכמובן שלכל מי שקורא אותי כעת יש את האינטרנט. ואת המוסיקה ברדיו (אני גם הסטוריון מצעדים, לא?) ויש
את הספרות, האמנות, וכל הדברים האחרים שבלעדיהם הפרט הקטן הבורגני נכנס לקריז. כל אחד וההתמכרויות שלו, שמחזירות לו ולו חלקית את האיזון, ההרגשה שדופק העולם ממשיך לפעום כסדרו.

בהסטוריה האלטרנטיבית הלכתי בפוסטים רבים על הקו שבין העולמות.
לרגעים הצטרפתי למהפכה של המותווים המורעבים נגד החייזרים השולטים בעולם ועוזריהם, ולרגעים נמלטתי משם אל מסע אסקפיסטי בעולמות החייזריים שבהם עבר גם איזשהו חלק אמיתי מחיי.
ולא פעם היתה לי הרגשה שכל ההדבקה הזאת שאני עושה בין מהפכה לחייזרים במובן העמוק שאני ניסיתי לחתור אליו (אמרתי כבר שלא אהבתי אף פעם את המלה חייזרים, אך התרגלתי אליה) היא מלאכותית, ולשני העולמות אין בעצם דבר משותף אחד עם השני.

ויש בי חלק שמצפה למהפכה.
וחלק שתמיד דואג מה יהיה עם החייזרים, מי ישמור על החייזר שבי, במאבק האנושי.
גם על החייזרים צריך לשמור. על הדברים שבעיני הרוב, הם אולי 'קטנים', 'לא רלוונטים'. על היחידים. האם יש במהפכה מקום ליחידים?
ויש גם אנשים זיג זג. לא רק ילדים.
ואולי בשמירה על הייחודי-היחידי מתממש התפקיד החברתי שלי.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: