סיכום השנה ב': ספטמבר – שנה טובה לטובים

בהסטוריה בזמן אפשר, שנכתבה במקביל לאקטואליה בזמן הווה, היתה לנו דילמה:
אנשיו של שליט הגלכסיה הכחול הודיעו לנו שכדור הארץ עומד להיעלם "בקרוב. וזה יקרה לפתע פתאום, בלי כל סיבה נראית לעין." כך גילו אנשי 'משמר הסורקים' שאינם טועים ב98.911% של המקרים. לנו הוצע "כוכב לכת חדש, מלא ימים ואיים ירוקים, דומה לכדור הארץ אך הרבה יותר יפה ממנו. כוכב לכת עם תנאים טבעיים זהים לכדור הארץ, אבל עדיין הוא לא זוהם ע"י כוחותיו ההרסניים של האדם. כבר באו לאסוף אותנו לחללית שתיקח אותנו לשם, כי אין הרבה זמן, גם כוכב הלכת שעליו אנחנו נמצאים כעת בסכנה, ואי אפשר להישאר עליו.
"אני רוצה חללית לכדור הארץ", אמר פתאום צבי. "אין לי כוכב לכת אחר. אם זה הגורל של כדור הארץ – שיהיה זה גם גורלי".
חשבתי על עצמי, ועל מה שנותר לי בכדור הארץ. הרבה זמן לא הייתי בו, והשנים האחרונות שהייתי בו היו ברובן קשות, רעות…
וכל הדברים שהשארתי במקום אחר, איפה שגרתי לפני שכל זה התחיל. מה בדיוק? האם נכסים של ממש? או זכרונות של ילדות ונעורים – והם יישארו כל עוד אני חי…
כדור הארץ גם לא נראה, בפעם האחרונה שביקרנו בו, כמקום שיהיה בו, אי פעם, מה שהיה.
ובכל זאת, משהו עמוק מאד קשר אותי למקום הזה. הרגשתי שצבי צודק. חיים במקום
אחר, זה נחמד אבל מזוייף. לעולם לא אהיה שייך למקומות האחרים.
"גוּר, אתה לא קולט" אמר איזה קול, כנראה המתורגמן. "זה לא משחק, זה לא מדע בדיוני… אין לך בחירה, אתה חייב, כי אתה האדמי הכדור ארצי האחרון."
רציתי להגיד לו – בשביל מה, בשביל שיהיה לכם מוצג האדמי-האחרון למוזיאון המינים ביקום שיש לכם? חפא סיפר לנו פעם על מוזיאון כזה שקיים בפדרצייה הגלקטית, מוזיאון שתופס שטח של כוכב לכת שלם, ואגפיו מופרדים לאִיים ירוקים שביניהם ים (רגע, זה לא מוכר, התיאור הזה?).
===============================
אתם, מה הייתם עושים?"

המגיב HorrificFaerie הבין את זה מאד אקטואלית, וענה לי אז: "הייתי עוזב, עם חרטה, אבל ללא ספק. אין שום דבר הרואי במוות במולדת אשר עתידה להישמד." נזכרתי בזה גם אתמול בעקבות דיון ברוח דומה שהתנהל בתגובות בבלוג של אי"א (שחבל שכמה מהן נמחקו בשל החלטה תמוהה שהיא כנראה סימפטום לשגעון כללי העובר על המדינה) ועדיין הדברים אקטואליים.

ב6 לספטמבר פניתי בפנייה נועזת למפלגת העבודה, בגלל הצעות חוק שנשמעו בשמו של אהוד ברק, שתפס טרמפ על גל רדיפות המושמטים (אם לא היה בין מחולליו) ותכנן להפוך אותם לאזרחים סוג ב':
"אם יש בכם עדיין שמץ של אמונה, שמפלגתכם היא, ככתוב באתר שלכם "מפלגה סוציאל-דמוקרטית" אשר "דוגלת במדיניות של פלורליזם ושוויון חברתי", הדבר אשר אתם חייבים לעשות בלי תירוצים ובלי פחד, הוא להעיף את אהוד ברק ולא אכפת לי איך. תמצאו איזה עברה שהוא עבר עליה בתקנון, תכלאו אותו בשירותים, תעשו הפיכה. ואם אינכם יכולים, תעזבו. כי זה ממילא כבר לא המקום שלכם, אם אתם מאמינים שהמפלגה שלכם צריכה להיות אחד הדברים האלה.
ואין שום זכויות קיום למפלגה שמחוקקת חוקים כאלה, לא תהיה גם זכות קיום למדינה שמבצעת אותם.כי לא רק שהצעותיו של אהוד ברק (אשר לינק אליהן נמצא למעלה) ירשמו את שם מפלגתכם לאותו דיראון עולם שאליו נרשמו מפלגת האפרטהייד בדרא"פ, המפלגה הפשיסטית באיטליה (ובינתיים לא נטפס גבוה יותר), אלא שגם:
– אין שום דבר סוציאל-דמוקרטי במניעת עבודה מאלפי, עשרות ואולי מאות אלפי אנשים ויצירת רעב וחוסר פרנסה.
– אין שום דמוקרטיה בחוקים שעוברים על חוק יסוד האדם, כבודו וחירותו.
– אין שום דבר סוציאליסטי או שוויוני או חברתי בחוקים שיפגעו בחלשים, בעניים, בנפגעי נפש, באנשים עם בעיות ואפילו הן קלות ובבני מיעוטים אשר הצבא ויתר עליהם, ויביאו להנצחת מצבם והרעתו.
– אין שום דבר שוויוני ופלורליסטי ביצירת מעמד של אזרחים סוג ב', ללא תקוה במדינת ישראל."
אולי, אני מקוה, שהדברים האלה, שאמנם לא הביאו להדחת ברק (גם לא ציפיתי שיביאו) בכל זאת השפיעו.

ב10 בחודש צחקתי על כלב החצר.

בערב ראש השנה איחלתי איחולים:

שנה טובה לטובים.
שנה רעה לרעים.
שנת פתיחה לסתומים.
שנת סליחה לראויים.
שנה נכונה לפוסחים.
שנת התפכחות לטועים.
שנת הבנה לתוהים.
שנת דרך לתועים.
שנת מציאה למחפשים.
שנת למידה לכולנו.

ושלא נאמר: שנה קשה מקודמתה.
ולכל מי שאהבו אותי
וגם אלה ששנאו:
ניפגש גם בשנה הבאה.