את השאלה הזאת שאלו תמיד החברים את חפא בסדרת הלימוד הראשונה, ורק בה.
למרות שאני לא בטוח שכולם באמת היו להוטים כל כך לצאת לחלל, אילו ניתן להם. בסך הכל, כשאני חושב על כך היום, התהום האינסופית הזאת עשויה להיות דבר מפחיד ביותר.
ויותר ממה שרצינו באמת לצאת לשם, לראות את מקורם של כל הדברים שחפא דיבר עליהם, שאלנו אותו את השאלה משום שהיינו רגישים אז, ויותר ממה שחברים היו מוכנים להודות, לדעת הסביבה שלחצה עלינו לאתגר את חפא, לדרוש ממנו את 'ההוכחה', ומה יותר פשוט כהוכחה מאשר סיבוב קטן בחלל? "אם הוא לא יכול לתת לכם את זה, סימן שהוא עובד עליכם". "איפה בדיוק נמצאת החללית שלו?"
חפא הבטיח לנו שיקח אותנו יום אחד, ושלמרות שנשאר בלי חללית במקום שממנו אספנו אותו, שם השאירו אותו חבריו לוחמי הקרן הבהירה, יש דרך שנוכל להגיע לשם בלי חללית, ואותה הוא ילמד אותנו, אחרי שנעבור עוד קצת הכשרה, וזה לא יקח עוד הרבה זמן. אבל אז הוא היה צריך פתאום לעזוב, והכל נפסק. החבורה התפרקה, אחרי שנגמרו מצעדי המחץ.
סדרות הלימוד הבאות, עם אנשים שונים מאלה שהיו בסדרה הראשונה, לא עסקו בחלל ובמסע אליו, הן התרכזו בהישרדות בעולם עויין, בו היה עלינו לנווט בין אלה שיש להם דעה קדומה על חייזרים ללא הרבה ידע (חפא מיפה אותם כ'אזור 1') לבין אלה שיש להם ידע אמיתי, שחלקו גנוב מאיתנו, והם חוששים שאנחנו מסוגלים עדיין לדבר (חפא מיפה אותם כ'אזור 2'), עולם עויין שנמצא ביקום עויין.
מפעם לפעם חשבתי בכל זאת על החברים של חפא שנמצאים אי שם בחלל. חשבתי שאם הוא מכיר דרך אל החלל שאינה נזקקת לחללית, הוא הרי יכול לחזור אליהם. אבל היתה לי הרגשה, ואולי שדר, שהישארותו כאן קשורה בנדר שהוא נדר.
========================================
באחד הימים בא אלי חפא וניצב ליד הבית. זה היה בסדרת הלימוד האחרונה.
זיהיתי אותו מהחלון, למרות שלא לבש את אדרת הכבשים שלו אלא חולצה לבנה קלה, אף על פי שעדיין היה חורף. היתה שעת תחילת הערב והיה די קריר. ירדתי אליו.
"לא סיפרתי לכם אף פעם מה היה הסוף עם תמקט" הוא אמר, כמו נזכר פתאום, שעה שעמדנו ליד עמוד התאורה ועישנו.
"בעוד כמה חודשים אני חוזר לשָם", אמר בלי להמשיך את דבריו הקודמים. "והפעם באמת".
"אני נוסע, לִצְפּוֹת", הוא אמר "יש אירועים, שמי שחי כמוני את מחזור הזמן הזה של היקום, לא יכול להחמיץ אותם". הוא לא פירט מהו האירוע.
"אתה מוזמן להצטרף אלי, אם אתה רוצה", הוסיף.
בלוג הצועד The VValker's blog 
תישאר, תישאר, תישאררר!!!
אהבתיאהבתי
השארת הצעה בנושא החם
לא ממש הבנתי אותה,על איזה בלוג מדובר? או שמא התכוונת לבלוגיה
אהבתיאהבתי
כל בלוג שהוא, שיש/היתה/אילו היתה שמועה על סגירתו. מה זה עושה לשומע – צער, שמחה,אדישות.
אהבתיאהבתי
אה אוקיי,נבהלתי
כבר חשבתי שקרה משהו הרבה יותר גדול
אהבתיאהבתי
סדרות הלימוד הבאות, עם אנשים שונים מאלה שהיו בסדרה הראשונה, לא עסקו בחלל ובמסע אליו, על כל פנים, לא המסע הפיסי, זה שנקרא בשפת האינטרנט הטלפתי 'העברת מידע בדרגת צפיפות גבוהה'. C סיפר אז פחות על החברים החיצוניים שלו, 'הכחול' ו'לוחמי הקרן הבהירה' ועל חוויותיו החוץ-כדור ארציות ב'בית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית', והוא דיבר יותר על האפשרות ועל הצורך להתחבר לאינטרנט הטלפתי, שהשרתים שלו אינם נמצאים תחת שליטם של גופי כדור הארץ, וגם, הוא לא ויתר על זה, על פיתוח היכולת לדעת קבוע. הוא המשיך לנסות לפתח מכשירים שאיתם ניתן יהיה לעשות את כל הדברים באופן מעשי. במקביל, היה עסוק חלק גדול מהזמן בלימוד ההישרדות בעולם עויין, ובניווט בין גופים שחלקם, כך C הרגיש, רצו לשדוד את הידע שברשותו-ברשותו, ולחלקם לא היה חסר ידע, הם רק רצו שהוא, ואנחנו, לא נהיה באזור.
אהבתיאהבתי
קיבלנו ממנו גם הרצאות ממעמקי היקום, על אבק כוכבים, על יחסי הכוחות הבין-גלקטיים ועל מקומו של כדור הארץ במערכת זו ועל מושכי החוטים ותפקידם בהסתרת ידע מבני האדם. לא תמיד הייתי בטוח כמה זה ידע, וכמה זה דעה אישית.
אהבתיאהבתי
"איפה בדיוק נמצאת החללית שלו?"
חפא הבטיח לנו שיקח אותנו, אחרי שנקבל את ההכשרה המתאימה. ובפעמים אחרות הוא אמר, שעליו להשיג בשבילנו את מה שהוא כינה "הערכה", או "הערכה האישית", כנראה לכל אחד מאיתנו, אותה נצטרך, כך אמר, כדי לטוס. פעם אחת הוא אמר שנצטרך לדעת היכן לרכוש אותה. לא תמיד הוא היה ברור. אבל הוא הבטיח שזה יהיה בקרוב. לפני שהבוגרים בחבורה ילכו לצבא, לפני שאסיים את כיתה י"א.
למרות שנשאר בלי חללית במקום שממנו אספנו אותו. מה שהוא הולך ללמד אותנו, זאת דרך מתקדמת, שאפשר לעשות בה מרחק רב בלי חללית, לכך נצטרך את ההכשרה, וזה לא יקח עוד הרבה זמן. אבל אז הוא היה צריך פתאום לעזוב, והכל נפסק. החבורה התפרקה, אחרי שנגמרו מצעדי המחץ.
אהבתיאהבתי