בוקר נפלא, השמש סגולה

עד הדקות האחרונות הייתי בהרגשה שמכבי כמו תמיד, תחטוף את הנצחון בדקות האחרונות.
למרות שזה לא היה כמו תמיד, שקבוצה אחת מלאה התלהבות, אבל נאיבית, מתייצבת מול קבוצה מנוסה, שיודעת מתי לקחת את הדברים לשליטתה.
אלה היו שתי קבוצות שוות – דבר חדש בכדורסל הישראלי ויסלחו לי אוהדיהן של קבוצות אחדות.
ובכל זאת, חולון החמיצה המון סלים. ההפרש היה יכול להיות הרבה יותר גדול. לרגעים היה נדמה שהכישוף של נוקיה משפיע גם עליהם.
אבל שום כישוף לא עומד בדרכם של גדולים, ומכבי יצאה בלי תואר, וחולון שבאה-חזרה משום מקום, צבעה את נוקיה בסגול וגם גזרה את הסלים בהיכלה של האלופה הנצחית – עד אתמול, כלומר.
ואם דבר כזה יכול להיות – הכל יכול להיות.
ואין שום סדרי עולם קבועים, אין היררכיות שאי אפשר לשבור, אולי באמת הכל טמון ברצון (ובמשאבים, ובארגון נכון).
תודה לחולון ולו רק על המסר החינוכי-האופטימי הזה.
בוקר סגול!