מרכז היקום

כך נקרא המקום שבו עבדתי.
נראו שם רחובות קטנים עטורי שמות גיבורים, והכל היה מואר בזוהר עז.
ובמרכז של מרכז היקום היתה אז שמש צהובה שהלכתי אחריה מעריץ, נעדר כל רצון עצמי, בעוד היא חותרת להיכלות עליונים.
וכך נתתי את כל האנרגיות שלי, בשביל השמש הצהובה הנפלאה שבמרכז היקום, למקום העבודה.
דרך אבק הכוכבים הסמיך שהצטופף שם, הייתי הלוחם, הייתי התומך, הייתי הנותן כח לשמש הצהובה.
דרך אנרגייתי גיברו שם חֵילות אבק כוכבים – חיים זעירים בלתי מוגבלים בגודלם, והעצימו את הכח שבהילה שהקיפה את מרכז היקום הזה.
היו שם אנשים נוספים, שחלקם ידעו להפיק כח לעצמם. חלק מהם עלו לגדולה מאז.
אני הייתי רק חייל פשוט, מעריץ, שוטה.
וגם היום, אם אראה שמש צהובה ואפילו תהיה זו שמש סגולה, שתזכיר לי ולו כצל חיוור את השמש של הימים ההם, געישה פנימית קדמונית תתעורר בי ואני עלול שוב לצעוד בנעלי המרופטות מרחקים רק כדי לגעת בשמש, שהיא תיגע בי. תחון עלי בחסדה. כאילו לכך נולדתי, כך הוא סדר הדברים במרכז היקום ואנחנו כולנו אבק שדינו להילכד ברשת. גם במקומות ובזמנים רחוקים, רוחו של מרכז היקום עוד מושלת בכיפה הלבנה, עושה סדר בגלים הקוסמיים, גובה את המחירים בזמן.

אמרתי כבר שהקשרים שאדם קשור בהם נמצאים מחוץ לו, מחוץ לעולם הנראה שקיבולת המוח הממוצעת עשויה להכיר. אינסטנציות חייזריות עליונות, אבק כוכבים ואבק של אנרגיות אדם הם המרכיבים את המבנה האמיתי של המערכת שחיינו נמצאים בה.
באו ימים לבנים קצת, שבהם השמש הצהובה עומעמה קצת. שוב לא היה שם הזוהר הבראשיתי שמיגנט את הכל. אולי מרכז היקום התמעט או החליף כתובת. עננים מקצוות חיצוניים של הגלכסיה באו, טשטשו וערפלו, והיה נדמה ששכחתי מהשמש הצהובה, שאיזה מישהו חשוב עוד יחזיר אותה ליקום אך בימים ההם לא אשים לכך לב.
מאותן פינות חלל אפרוריות שבהן נמצא גם אבק אני הקדמון, טרם השתעבד למרכז היקום והשמש הצהובה, הגיח חפא וסיפר לי גירסה אחרת של פדרציה, של בתי ספר של התבונה הגלקטית הגבוהה, של מסדר לוחמי הקרן הבהירה.
כאילו היה העולם בתול מכוחות ליבת הגלקסיה ושדות הכבידה, המנהלים אותו ומהנדסים את דרכיו ומאורעותיו.
האם הוא ידע על שנות עבודתי במרכז העוצמה של היקום? האם סיפרו לו על כך ענני אבק החיים שמסביבי, שהולכים איתי מאז באשר אלך?
את המיומנויות שרכשתי שם העתקתי אל שדות אחרים, שדימו בשבילי להיות העתקו ושכפולו של מרכז היקום. ולא ידעתי אפילו שזה מה שאני עושה, עד לאחרונה.
כי למרות שאנשים כמו חפא ואחרים לימדו אותי את החירות, את עשיית המדורה של שריפת השמות שבהם תופסים אותנו, את ערכם האמיתי, עליבותם ורקבונם הפנימי של מרכזי יקום, רשעות רגליה יורדות שְאוֹל, משהו שבי אינו מסכים לדבריהם ומחפש את השמש הצהובה להיות לה מכור, לעבוד אותה ולגייס לשמה חיילים זעירים מעננת החיים אשר סביב לי, כל עוד היא קיימת, לתת את כוחי למרכז היקום, אשר לחיי, תולדותי ומאוויי אדיש.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: