האם יש חייזר שמאלני? (הרהורי ביניים)

עוד שלושה חודשים, וכבר ארבע שנים אני פה.
ובכל הזמן הזה זגזגתי בין נסיון לגעת בהתנסות, שהיא ייחודית ומעטים חדרו אל תוכה ממש, לבין נסיון לומר אמירה חברתית, או להתחבר אל המצב החברתי בארץ.
שני הדברים הם אני.
הדרך שהלכתי בה, מצד אחד, שרק על חלקה הקטן סיפרתי, והרבה מזה במשלים, מטאפורות והסטוריה אלטרנטיבית, ונראה שלא הרבה כאן התנסו בה ויכולים להבין על מה אני מדבר, אבל היא חלק ממה שבלעדיו אין הסבר למה שאני, לבחירות שעשיתי ולא עשיתי, לCV השלם שלי, אבל אולי אין מלים שיכולות להסביר את ההתנסות שלי ושל המעטים שסיפרתי עליהם מעט. בלית ברירה כיניתי את זה "חייזרים", מילה שלא אהבתי כל כך.
ומצד שני, הנסיון להיות רלוונטי, לתקשר עם מה שהוא חשוב לציבור רחב של אנשים, העולם, שפה ושם, נגיד את זה כך, נוגע גם בי.

הרהרתי אתמול בכך, שכמו הדת, כמו גם הניו אייג', העיסוק בחייזרים יש בו משהו מנוגד לכל מה שקשור לשינוי חברתי.
ובציבור הולכת ומתגבשת ההכרה, שדרוש שינוי חברתי. יש קריאה שבייחוד בימים האלה, שהם גם ימי "עצמאות ה60" וגם נחשפה בהם עוד פרשת שחיתות של אולמרט והמיליונרים האמריקאים, הולכת ומתחזקת, לציבור, לקחת את גורלו, לדרוש את עצמאותו מאלה המחזיקים את המדינה – 19 המשפחות העשירות וכל מיני "חייזרים" במובן המטאפורי, החיים בחוץ לארץ וקובעים בהונם את גורל המדינה. יש כל הזמן תביעה וציפיה למהפכה.
ואחת הסיבות שהמהפכה מתעכבת, ושעמישראל מעולם לא עשה מהפכה, היא המסורתיות של רוב האנשים. יש מעט 'חילונים' אמיתיים. רוב האנשים קמים בבוקר ומברכים את אלוהים, ואחר כך, מי ילך ויהרוס את הסדר הקיים, שבאיזה מקום, 'אלוהים הרי רצה אותו', (ובניואייג'ית: אם העולם הוא אחלה כל כך, מדוע לשנות אותו?) ובאיזה מובן רוב האנשים בסופו של דבר חסרי אונים וקטנים, ומטילים את התיק על איזה ישות שקשה להוכיח אותה. אלוהים (חייזר העל) או חייזרים.
ומצב זה הוא נוח מאד לבעלי ההון, התאגידים ושאר השולטים בחיינו. כך לא נקום ונפיל את התיק עליהם. כך אין מצב שנתארגן, דתיים כחילוניים, ימנים כשמאלנים, הומואים כסטרייטים, וכו', ונתבע מהם ככח, להשיב לנו את חיינו.

אבל גם העיסוקים הבורגניים הקטנים משרתים את ה"חייזרים" המטאפורים.
כדי לעשות מהפכה, צריך להיות מורעב ממש, להיות מישהו שאין לו מה להפסיד.
ולכולנו יש את הקפה בבוקר, וכמובן שלכל מי שקורא אותי כעת יש את האינטרנט. ואת המוסיקה ברדיו (אני גם הסטוריון מצעדים, לא?)
ויש את הספרות, האמנות, וכל הדברים האחרים שבלעדיהם הפרט הקטן הבורגני נכנס לקריז. כל אחד וההתמכרויות שלו, שמחזירות לו ולו חלקית את האיזון, ההרגשה שדופק העולם ממשיך לפעום כסדרו.

בהסטוריה האלטרנטיבית הלכתי בפוסטים רבים על הקו שבין העולמות.
לרגעים הצטרפתי למהפכה של המותווים המורעבים נגד החייזרים השולטים בעולם ועוזריהם, ולרגעים נמלטתי משם אל מסע אסקפיסטי בעולמות החייזריים שבהם עבר גם איזשהו חלק אמיתי מחיי.
ולא פעם היתה לי הרגשה שכל ההדבקה הזאת שאני עושה בין מהפכה לחייזרים במובן העמוק שאני ניסיתי לחתור אליו (אמרתי כבר שלא אהבתי אף פעם את המלה חייזרים, אך התרגלתי אליה) היא מלאכותית, ולשני העולמות אין בעצם דבר משותף אחד עם השני.

ויש בי חלק שמצפה למהפכה.
וחלק שתמיד דואג מה יהיה עם החייזרים, מי ישמור על החייזר שבי, במאבק האנושי.
גם על החייזרים צריך לשמור. על הדברים שבעיני הרוב, הם אולי 'קטנים', 'לא רלוונטים'. על היחידים. האם יש במהפכה מקום ליחידים?
ויש גם אנשים זיג זג. לא רק ילדים.
ואולי בשמירה על הייחודי-היחידי מתממש התפקיד החברתי שלי.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

3 תגובות בנושא “האם יש חייזר שמאלני? (הרהורי ביניים)

  1. שאלה טוב. האם יש מקום לאינדיודואליזם במהפכה.נראה לי שכן. נראה לי גם שמוסד המהפכנות צריך לעבור איזה שינוי ואדפטציה לזמנים שלנו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: