מוזיקה של חייזרים (טיוטה)

לאחיו של ק.מ. היה אולפן בלונדון, מפעם לפעם היו מגיעים אליו משלוחים של תקליטונים.
חלק מהם כבר היינו מכירים מן התחנות 'המקומיות'. כשלא היו לסטולי הגנוב התקליטונים, הוא היה מקליט מהן כדי לשדר במצעד המחץ.
מצעד המחץ, איך לומר, היה הפולחן, אש התמיד של החבורה, אולי מפני שהוא שודר דרך החלק היחיד של המערכת שעבד, וכולם יכלו לקלוט אותו, אפילו בטלפתיה.
אחר כך ק.מ. נסע לאנגליה וחזר משם עם ציוד, איתו פתחו סטולי והוא בחדרים של סטולי אולפן אמיתי, אבל אז הטלפתיה התקלקלה והדברים כבר לא היו כמו בהתחלה.
צבי עוד התכתב עם ק.מ. במהלך שנות ה80, אחרי שחזר לאנגליה עם החברה המתנדבת גם היא שהכיר בקיבוץ והכניס אותה להריון. נדמה לי שהוא ניגן כמה שנים בלהקת גל חדש כושלת.
אז היו לק.מ. וסטולי הגנוב תכניות לפתוח תחנה פיראטית שתשדר לא רק לחבר'ה, כלומר לא רק למי שמחובר. אני עם הקול שתמיד אמרו שהוא רדיופוני הייתי אמור להיות השדרן שלה במקום סטולי מגיש המצעד שעליו אמר ק.מ. שיש לו קול 'יותר מדי מתכתי'. אבל הפרוייקט הגדול שהם תכננו היה להקליט את ה'חיים' ולצרף לזה ליווי סינתיסייזרים, וכך ליצור מוזיקה ש'אף אדם עוד לא שמע' ולשדר אותה בתחנה. הם טענו, וגם אחרים, שיש ל'חיים' האלה צליל, והוא מטריף ממש. אני לא הצלחתי לשמוע. אם אמרו שעם זה אנחנו נעשה להיט ביג-טיים בכל העולם.
אבל חסר היה להם המימון כדי להשלים את הציוד הדרוש, ובינתיים חפא כבר לא היה באזור.

הקטע הזה מועלה מוקדם ממה שחשבתי לכתוב אותו, לזכרה של שוש עטרי, שהרבה להיטים הגיעו אלינו לראשונה דרך התכנית שלה ושל טוני פיין שנקראה בהתחלה "דיסקו" ואחר כך "חדש חדיש ומחודש". (למרות שהטעם שלי היה קצת יותר גלי צה"ל, אבל בסופו של דבר רוב השירים היו אותם שירים) הרבה מכל הרוח של 'מצעד המחץ' ואולי את עצם 'הכרזתו' הוא חייב לרשת ג' בימיה הראשונים (והטובים ביותר) ששוש עטרי היתה אולי הסמל שלהם, או בכל אופן הסמל הנזכר ביותר.
נאחל לה הרבה דיסקו שם, בעולמות האחרים.