זמן אפשר – סדר התאריכים בהסטוריה האלטרנטיבית (2)

1.1.1986 – מנחם בגין פורש מתפקידו כנשיא המדינה.
11.3.1986 – אריאל שרון נפגע מאבן גדולה המושלכת לעברו מגג בית בשעה שהוא יוצא ממסעדה ביפו, ונכנס לקומה. רחבעם זאבי לוקח את סמכויותיו בממשלת החירום הלאומית ומורה להקיף בחומות את כל ישובי הערבים בתחום 'הקו הירוק'. חומות כאלה נבנות, לא ברור עפ"י הוראת מי, גם סביב בתי החולים הפסיכיאטריים במדינה, שעפ"י צו קודם חוייבו כל נפגעי הנפש במדינה להימצא בהם עד תום "מצב החירום" שהוכרז באפריל 1985. בניינים שנבנו בהר הצופים ואמורים היו לשמש את האוניברסיטה (דבר שעפ"י הצעתו של חפא, לא יצא לפועל) הופכים למחנה המעצר העיקרי של איזור ירושלים.
28.3.1986 – הושלמה הקמתה של חומת מת"ג בלתי נראית סביב תל אביב, המוכרזת כ'מדינת תל-אביב החופשית'. במקביל מודיעים על סיום 'מבצע חמץ 2' לפינוי ערביי יפו, שהתחיל מייד לאחר השלכת האבן על שרון. במרכזה של 'תל-אביב החופשית' נמצא מגדל הנציגות החייזרית, ומגדל נוסף כזה מוקם בהתנחלות גבעון, וסביבו מתנהלת 'מדינת בית אל' השולטת על איזור ההר. גם בירושלים מתקיים איזורים מוגן סביב גבעת רם ורחביה (שם נמצאת עלוה, הפוגשת באחד מאותם ימים את צבי שהתחבא מאז תחילת ה'מצב' ב'מאפיית סאמט'), ומחוץ לאזורים המוגנים יש למעשה אנרכיה ושלטון 'המשמרות' ו'הסיירות', כאשר הצבא נמצא כל הזמן ב'חזית' במלחמה בלתי פוסקת.
ישראל היא למעשה פדרציה של מדינות, שהשלטון החייזרי קובע את גבולותיהן ואת היחסים ביניהן.
1.4.1986 – 'חייל מטורף' משליך להביור בוער אל מעבר לגדר המקיפה את היישוב ברטעה, לאחר שהתחום כולו רוסס בחומר דליק, ו'בשביל הקטע' מחקים אותו חיילים במקומות אחרים, כולל בתי החולים. זה נמשך עד ספטמבר.
אביב-קיץ 1986 – צבי ועלוה עוברים לגור ביחד.
סטולי הגנוב עוזב את כדור הארץ כנוסע סמוי בחלליות האופליים
12.1986 – לונה בן שושן, בעלת הבית שבו אני מסתתר ברח' הרקפת 12 שביישוב בצפון הארץ, נרצחת בדרך למחנה המעצר, כש'24' אחד יורה בראשה ומשליך אותה מהרכב לכביש. אל ביתה, שבו אני מסתתר, מובאים מותווים שהותוו כשניסו להסתנן ל'מדינת תל אביב החופשית', בהם זוג שילדו נלקח ממנו.
16.2.1987 – ריקרדו פוירשטיין מגיע מ'מדינת תל אביב החופשית' (שתעודת אזרחות שלה מקנה מעבר חופשי בכל מקום) לביקור אצל חבריו המותווים ברח' הרקפת.
20.5.1987 – ממשלת ישראל נספית בהתרסקות מטוס המחזיר אותה מ'ועידת שלום עולמית ללוחמה בטרור הרדיקלי' בשוויץ. החייזרים ממנים בחשאי את עזר וייצמן לראשות הממשלה וכסגנו ממונה רב מ'מדינת בית אל'.
לאחר היתקלות קטלנית בארתור, שהסגיר את לונה בן שושן והנערות העובדות שלה ל'משמרות', אנחנו משיגים אקדח – תחילתה של המחתרת.
תקנות החירום מחמירות וחומות כמו שנבנו סביב ישובי הערבים ובתי החולים, מתחילות להיבנות סביב ריכוזי המותווים. המותווים עצמם מחוייבים להשתתף בבנייה של מה שנקרא 'גדר היקפית'.
10.1987 – אני מגיע, מחופש לריקרדו שבור הרגל, ל'תל אביב החופשית'. שם, לאחר שאני מצליח למסור את סיפור המותווים במערכת של עיתון אחד, אני נתפס ומותווה בתאריך 21.10, ומוחזר לרח' הרקפת.
11.3.1988 – פגז מן החלל ("כדור אש") מפיל את מגדל הנציבות של החייזרים אותו הספקתי לראות בקרייה. ידיעות ממקור לא ידוע שנקלטות ברדיו ישן שהיה שייך ללונה בן שושן, אומרות שג'ימי קארטר נשיא ארה"ב לשעבר התעורר מן הקומה שלו בה היה שרוי מאז 1980, ושגם הרפואה החדשנית שחפא הביא לא הצליחה להעירו ממנה.
12.4.1988 – שערי מותווים – מרד המותווים מתחיל כאשר ריקרדו, רכוב על האופנוע של מוריס בן שושן, נוגח את מתקן הזכוכית המחזיק את חומת המתח הגבוה המקבילה לחומת הבטון מסביב לעיר שלנו. המרד מתפשט לכל הארץ ואף למקומות אחרים בעולם בהם אומץ רעיון ההתוויה.
9.5.1988 – הצעת הידברות באמצעות עו"ד שליח, מגיעה מן החייזרים אל המותווים. החייזרים 'האופליים' מציעים למותווים להעביר את התמיכה אליהם, תמורת הסגרתי כאיש של חפא המשרת את אויביהם, אנשי השלטון הגלקטי הקודם.
14.5.1988 – אני מסגיר את עצמי, ומחולץ בעזרת סטולי הגנוב והמתורגמן שלוקחים אותי למקום המפגש שקבע חפא בשעת ההיפרדות ,מחוץ לכדור הארץ.
החילוץ מתרחש כחודש אחרי ההסגרה, למרות שלי הכל נדמה כשעות מעטות. בינתיים אכן מעבירים החייזרים 'האופליים' את תמיכתם למותווים היוצאים ממקומות הריכוז והכליאה שלהם ורודפים את מתוויהם. תורים להתוויה מתארכים בכל מקום בארץ, להיות מותווה זה הדבר הכי 'אין' במאי יוני 1988.
יולי 1988 – החייזרים נסוגים סופית מתמיכתם במותווים, אך כעת, בעוד המלחמה בחלל מתפתחת ושליטת ה'אופליים' בגלקסיה נחלשת, דבר שגורם להם לתגבר את כוחותיהם באזורים האסטרטגיים להם ולצמצם את נוכחותם בכדור הארץ הנחשב 'עורפי', יחסי הכוחות בין המותווים והמתווים שווים במקומות רבים. בירושלים פורץ סכסוך בין 'מותווי שמאל' ו'מותווי ימין' וכשיד האחרונים על העליונה הם משתלטים על רחביה ומה שהיה 'האזור המוגן', ועלוה וצבי המוברחים אל צפון העיר מספיקים לראות את דירתם בוערת.
1989 – עו"ד א' מתל אביב מתפרסמת כשהיא מייצגת את המותווים בתביעת פיצויים על סך מיליארדים נגד מדינת ישראל ('פדרציית האוטונומיות הישראלית'), בבית דין בין לאומי מחתרתי המנוהל מתוך צוללת ע"י ג'ימי קארטר שהתעורר מהקומה, והמדינה, מחשש שלא תוכל לעמוד בתשלום הפיצויים ותפשוט רגל, מציעה להכיר באוטונומיה של המותווים בצפון. המותווים מקבלים את ההצעה וכך קמה 'מדינת המותווים' הראשונה.

הפוסט הקודם: סדר התאריכים בהסטוריה האלטרנטיבית (1)