אדישות

זה הלך הרוח שתופס אותי, נכון לכרגע, בנושא: ילך אולמרט או לא ילך.
ואני חושב שלא רק אצלי זה ככה.
אולי זה בגלל העובדה, שפחות או פחות אנשים מרגישים שהשאלה מי יהיה ראש הממשלה היא משמעותית כל כך לחייהם.
יותר ויותר אנשים למדו שכל המשחק הוא החלפת הבובה העומדת בראש מערכת מסועפת של קשרים, שלאזרח הקטן אין באמת השפעה עליהם.
אז אולמרט יתכן וילך (מה שלא בטוח – עכשיו), ויתן את הדין על שלא ידע לספק את האורגזמה של נצחון במלחמה, האופיום להמונים, הסם המצליח ביותר עד היום שבו קבוצת השלטון משתמשת כדי להרדים את העם, כדי להפריד ולמשול, כדי לדכא את המדוכאים, יהודים וערבים, כדי ללכד את השבט.
לא יתנו את הדין כל הפוליטיקאים, מימין ושמאל, כל העיתונאים וכל האחרים שקולם נשמע בציבור בימים הראשונים, בהם עודדו את המלחמה, ימים שבהם להשמיע איזושהי ביקורת על המלחמה, להטיל ספק בצדקתה ובסיכוייה להביא את "הנצחון" זה היה כמעט סכנת חיים. לא יתנו את הדין כל הארי-שביטים למיניהם, שעודדו את המתקפה הקרקעית המיותרת. גם לא השיינפלדים ("הכו בהם, הירגו בהם, הקיזו את דמם") למיניהם, שעודדו בשירתם לכתוש ולמחוק כפרים לבנוניים ובהם אוכלוסיה אזרחית.
אולמרט הוא לא צדיק, ואין מה לרחם עליו. הוא כראש הפירמידה צריך לקחת אחריות על ההיגררות שלו אחרי משקיע המניות (עד היום אני לא בטוח שכל הסיפור הזה לא היה מלכודת של כמה גנרלים לממשלה שהיתה אזרחית מדי לטעמם).
אבל אילו היתה התפטרות אפשרית של ראש הממשלה משדרת איזה סיכוי שיהיה טוב יותר, שהלקחים יילמדו, ששוב לא יצאו למלחמת אורגזמת הגנרלים (והשרים), ששוב לא יפקירו את הצפון, אז היה מה להתרגש מהחלפת ראש הבובה הנוכחי בראש זה או אחר.
אבל הלקחים לא יילמדו. המדינה תמשיך ותהיה רעה עוד יותר לאזרחיה, בעיקר הנחשלים והחלשים. היא תמשיך לנהל את מלחמותיה בהתאם לרצון החונטה הצבאית-שב"כית (שנציגיה בממשלה הם היחידים שבאמת שולטים או משהו שמתקרב לזה ברפובליקת הבננות וההון החוגגת עוד מעט את שנת קיומה ה60, ויש עוד כאלה שקוראים לזה "עצמאות") ולהסית נגד מי שלא מתאים כמו שעשתה בקיץ האחרון, ומדינת המשטרה, עם חוקי טוקבקים וחוקי האח הגדול וחוקי אזרחים סוג א' וסוג ב' תלך ותצור על חיי האזרח הקטן (אה, כן, ותכנית הויסקונסין תורחב, לתועלת בעלי ההון). מי שלמד את הלקח אלה הרבה אזרחים קטנים שלמדו – כל אחד לעצמו, ידאג למגן את עצמו, כפי יכולתו. דרכון זר, או דרך אחרת, אם יש.
דמוקרטיה? הצחקתם.
לא יודע מה עצוב יותר ומזעזע – שזה ככה, או שאני אדיש לזה שזה ככה.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

15 תגובות בנושא “אדישות

      1. אנחנו אף פעם לא מצליחים לנקות עד הסוף. תמיד נשאר קצת באלאגן. אבל אל תדאג. נשמור לך מזרן ושמיכה. וכמה קופסאות שימורים.

        אהבתי

  1. לקוות להפתעות או לא לקוות?איזו הפתעה כבר יכולה להיות?
    אם יהיה יותר גרוע-זה כבר לא הפתעה.

    אהבתי

    1. איך מדברים חצי שעה בלי לומר כלום.
      אבל הפתח להספנה על המושמטים כבר נמצא – בדיבורים על "החוסן החברתי".
      ועדת ניקוי לראשים.
      נראה איך הציבור יקבל את זה.

      אהבתי

      1. ומי יודע אם כל המערכה הזאת לא היתה כדי לאגף את הפשיסטים מימין, ובכך לנקז את המחאה שלהם נגד אולמרט וממשלת קדימה-העבודה לנתיב אחר.

        אהבתי

  2. אני שואל את עצמי היום אם אני עדייו עומד מאחורי המשפט לגבי מי יהיה ראש הממשלה. זה כן משפיע. אבל כל מה שמסביב מוכיח ומזכיר שביבי לא המציא את ההסתה ואת ההספנה ושימוש באסונות לדברים האלה. ואין שום הוכחה שראש ממשלה אחר לא ינהג ככה. אפילו גבאי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: