חותם בשם נקוט באתרו

דרור כץ, למשל לא נזקק לשם בדוי או לכינוי (אם זה אכן שמו האמיתי) כדי לכתוב עלי דברים נבזיים כאן, שגובלים בדיבה (ואתה לא טרחת למחוק).
מה שמוכיח, שאת האופי הישראלי, חוקים כאלה לא ישנו, ומי שייפגע מהם יהיה מי שלא יודע לכתוב בתחביר נכון, לא טרוריסטי-הרשת האמיתיים, שדווקא יודעים לכתוב ולהתנסח, כמו אותו דרור כץ.

בתגובות צריך לטפל בהתאם לתוכן, ולא בהתאם לשם שיש או אין לכותב, ועל סינונן של תגובות מלאות רוע (שאני סובל משכמותן יותר ממך, תהיה בטוח) צריך להיות באחריות מערכתית של האתר – אך ורק לפי תוכנן.

חוקים נוסח חוק חסון מה שהם עושים, הוא שהם נותנים לאתרים (וכמובן לעשירים) כסת"ח, ומהווים שוט הפחדה בעיקר כלפי האזרח הקטן. שום עבריין עשיר וחזק לא ייפגע מהם, ואל תאמר לי שאתה מאמין אחרת.

הצועד בנעליו

הועתק לשם גיבוי

המגיב דרור כץ, אשר הייתי שמח לו היה מוסיף בגילוי נאות את הכינוי האינטר-גלקטי ששימש אותו במשך השנים, הסית את יואב קרני "העיתונאי המכובד", בכתב פלסתר מזכיר 'עוונות-ישנים' לחדש את הנוהג של עמוד הקלון.

וזו תגובתי, שבוודאי תימחק:
עמוד הקלון?
היה הוגן, אם דרור כץ היה מספר את ההקשר שבו כתבתי את הדברים שכתבתי..
לאחר שהתקשרתי למערכת הארץ וביקשתי למחוק תגובה חרצופית שנעשתה לי, נעניתי בצורה מאד לא נחמדה (ואגב, הדבר חזר על עצמו, לפני כמה ימים(.

מעניין מאד איך אתה, יואב קרני, היית מגיב לו התייחסו אליך בצורה דומה במערכת של עיתון מסויים, לו היית רואה תגובות נוטפות רוע או תגובות שמחרצפות אותך, ובמערכת היו פוטרים אותך בזלזול ובשוויון נפש. היית מרגיש לפחות מה שאני הרגשתי, והיה בא לך לכתוב את אותם דברים, ואולי היית כותב אותם – רק בעברית יותר מצוחצחת, אבל עדיין זה היה אגרסיבי לא פחות, ואם תכחיש זאת תהיה בעיני אדם בלתי אמין.

חוץ מזה ששוב, מאז התגובה ההיא חלפה למעלה משנה וחצי. יתכן שהיום הייתי כותב אותה אחרת. עד מתי, לדעתך, יש להזכיר לאדם 'עוונו' (אם זה אכן עוון?(
.
האדם שהלשין (אין מילה מתאימה יותר בעברית) מונע ע"י רגשי שנאה חזקים אלי – אותם הביע עד כה כלפי בשם בדוי.
חבל שאתה מבזה את יוקרתך העיתונאית בהיגררות אחרי טיפוסים כמו כץ, שאת מה שיש לי לומר עליו (וזה מעניין מאד) אומר במייל.
היה לי רצון טוב כלפיך, אך הערכתי אליך ירדה עכשיו פלאים.
כמובן שדברים אלה יגובו.