הצועד בנעליו/ בחזרי מן האין

בְּחֲזְרִי מִן הָאַיִן

הָיָה עָלָי אֶת כֹּל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה לַעֲשוֹת.

וְהָיִיתִי מִתְלָקֵחַ

מִמָקוֹם לְמָקוֹם

אֵלֶּה שֶצִיפּוּ מִמֶּנִּי לִבְשוֹרָת סִיוּם הַמִּלְחָמוֹת

בְּכוֹכַב-לֶכֶת יָרֹק

תַּחֲנָה אַחַת

בַּדֶּרֶך אֶל הַבַּיִת בַּדֶּרֶך אֶל הַחֲזִית

יָצְאוּ מִלְפָנָי מְאֻכְזָבִים.

העַרְפִּילִים שֶחִיכּוּ לִי

הִסְתּוֹבְבוּ גַּלְגַּלִּים אִטִיים

וְלֹא נָתְנוּ כֹּל אוֹת

וכָל אֵלֶה שֶגָּרוּ פַּעַם

בְּאֶרֶץ שֶהַיִתָה ישָנָה

לֹא נִמְצְאוּ שָם כְּדֵי לְהַשְלִים אִתִּי

אֶת חֶלקֵי הַתְּמוּנָה.

לְסַיֵם אֶת הַשׁיחָה הֵיכָן שֶנֶעְצְרָה.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

4 תגובות בנושא “הצועד בנעליו/ בחזרי מן האין

  1. השיר שלך מזכיר לי תחושה שהייתה לי בגיל הנעורים
    ושזכרונה ממשיך ללוותני עד היום:
    הרגשתי שהייתי לבד בעולם מדברי ואין נפש אחת חיה לצדי שתעלה בפני חיוך או תקווה
    השיר נשמע לי חויה קשה (זמן מושמטים?)

    אהבתי

    1. באמת הוא מתייחס למשהו שהיה בעצם בזמן הנעורים (עוד לפני זמן מושמטים, אולי בדרך אליו).
      חלק מתקופה שבה נולדתי מחדש, בעצם, ומצד אחד האני הישן עוד היה קיים, על כל מה שקשור אליו, ומצד שני החדש שבי לא ידע איך לתקשר איתו ועם כל זכרונותיו.
      זאת גם הרגשה של להיות מיוחד, אבל היא באמת כואבת לפעמים.
      באני הישן נמצאות גם כל ההצדקות למקום שאליו הגעת, ואין לך אותן בעצם במצב החדש, וזה יוצר מבוכה. קונפיושן.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: