אני חולם על ספרי הילדים שייכתבו בעתיד

זו תגובה (עם הרחבות) למאמרו של אורי קציר "על הרלוונטיות שבביוגרפיות לילדים" אותה לא הצלחתי מסיבות טכניות לשלוח לאתרו.

אני חולם על ספרי הילדים שייכתבו בעתיד

על גיבורים שילחמו בפאשיזם המתהווה.

על ההאקר שפרץ את מנוע החיפוש המשטרתי היודע הכל על כולנו, והתאבד כדי לא לשלם בהזרקת "די.אן.איי מתקן" שעוד יומצא.

על ההוא ששרף את בתיה הבלתי מאוכלסים של שכונת ההתנחלות הבלתי חוקית הבאה שהבג"ץ (מקוצץ הסמכויות) אישר על שדותיו של כפר פלשתיני.

על המנהל שהעיז לתת עבודה ל"משתמטים" והוסגר ע"י הלשנה של ביתו החיילת, שקיבלה על כך אות נאמנות למולדת מהרמטכ"ל ומראש הממשלה ליברמן/ברק (הממציא בדיוק בימים אלו/ביבי/מי זה משנה. מן הסתם, מעשהו של המנהל יהיה הפרה של החוק הבא, אחרי החוקים הפאשיסטים שכבר נחקקים כעת.

או על ההוא, שהביא, במאמץ ובהסתכנות להסגרתם למשפט בינלאומי של פושעים ישראלים נגד האנושות, מסוגו של ראש מפלגת העבודה, על הפשעים שכבר עשו ועל הפשעים שהם בדרך לבצע, בגאווה ובמצח נחושה.

על המושמט הראשון, אשר יבעיר מקום עבודה, או משרד רישוי אשר יקיים ב"אזרחות למופת" את חוקי הרשע שהברק (תכאב ידי שהצביעה לו ב1999) יוזם. ואולי הוא ימנע ואולי לא, את המושמט הבא, אשר יבצע את מה שכבר ניבאתי בהסטוריה אלטרנטיבית, הולכת ומתקרבת.

ועל אנשים שהם כבר איתנו כמו טלי פחימה, פעילת שלום, שהשב"כ והתקשורת הפכו אותה למפלצת.

או על אהבתם (שלבטח קיימת באיזה מקום) של בת היישוב הקהילתי הארי ליוצאי-צבאה בלבד בגליל, ושל בן הכפר הסמוך שאדמותיו הופקעו בשביל הקמת היישוב.

וגם על אלה, פלוגות החלוץ של האזרח הקטן במלחמתו נגד השעבוד לבעלי ההון, כמוהם צריכים לקום עוד, והרבה.

גם אני גדלתי על ספרי הביוגרפיה של מייסדי הציונות, האלה ויותר מכך, ואת חלקם גם אהבתי. אבל כשרואים איזה מפלצת הציונות נהייתה ונהיית בשנים האחרונות, שואלים לא רק אם היה כדאי, אלא איפה במקור טמון הזרע למה שנהייה כאן.

אני רוצה להאמין שכל אותם אנשים: שרה אהרונסון, אליעזר בן יהודה, יוסף טרומפלדור, יגאל אלון, והשאר, היו מזדעזעים לו היו רואים מה קורה כאן היום. ששום דבר ממה שקורה ועומד לקרות כיום בארץ, לא תואם את החזון שלהם.

כי אם כן, ולו בפרט אחד, בשמחה אתן לכולם גט.. להם, לשפתם, לתרבותם.

ואני מסכים שהחינוך כאן יוצר בורות (מכוונת ומוכוונת מצד כל המפלגות ששלטו במשרד החינוך עד ללימור-לבנת-בלבוש-"שלום עכשווניקי" הנוכחית), ולא צריך לשרוף את הספרים המציגים תמונה הסטורית (גם אם לא אובייקטיבית) של פרק שהיה כאן, ובכלל אני נגד שריפת ספרים (ואני מניח שגם אתה תהיה נגד, ביום המתקרב של שריפת ספרים של "משתמטים" ושאר חסרי "נאמנות למולדת", בינתיים רק מחרימים דיסקים), אבל אתה צריך להבין גם את המבוכה שנוצרה בעיקר בעשורים האחרונים אצל אנשים, נוכח המפגש בין החלום והתוצאה שיצאה ממנו, ההולכת ומקבלת צורה מפחידה מדי יום.


עד כאן לקציר, ועכשיו לחברי ומצביעי מפלגת העבודה:


אם יש בכם עדיין שמץ של אמונה, שמפלגתכם היא, ככתוב באתר שלכם "מפלגה סוציאל-דמוקרטית" אשר "דוגלת במדיניות של פלורליזם ושוויון חברתי", הדבר אשר אתם חייבים לעשות בלי תירוצים ובלי פחד, הוא להעיף את אהוד ברק ולא אכפת לי איך. תמצאו איזה עברה שהוא עבר עליה בתקנון, תכלאו אותו בשירותים, תעשו הפיכה. ואם אינכם יכולים, תעזבו. כי זה ממילא כבר לא המקום שלכם, אם אתם מאמינים שהמפלגה שלכם צריכה להיות אחד הדברים האלה.

כי לא רק שהצעותיו של אהוד ברק (אשר לינק אליהן נמצא למעלה) ירשמו את שם מפלגתכם לאותו דיראון עולם שאליו נרשמו מפלגת האפרטהייד בדרא"פ, המפלגה הפשיסטית באיטליה בינתיים לא נטפס גבוה יותר), אלא שגם:

– אין שום דבר סוציאל-דמוקרטי במניעת עבודה מאלפי, עשרות ואולי מאות אלפי אנשים ויצירת רעב וחוסר פרנסה.

– אין שום דמוקרטיה בחוקים שעוברים על חוק יסוד האדם, כבודו וחירותו.

– אין שום דבר סוציאליסטי או שוויוני או חברתי בחוקים שיפגעו בחלשים, בעניים, בנפגעי נפש, באנשים עם בעיות ואפילו הן קלות ובבני מיעוטים אשר הצבא ויתר עליהם, ויביאו להנצחת מצבם והרעתו.

– אין שום דבר שוויוני ופלורליסטי ביצירת מעמד של אזרחים סוג ב', ללא תקוה במדינת ישראל.

ואין שום זכויות קיום למפלגה שמחוקקת חוקים כאלה, לא תהיה גם זכות קיום למדינה שמבצעת אותם.

אני פונה גם לחברי הכנסת, ביחוד אלה שנחשבים "חברתיים": שלי יחימוביץ, הרב מלכיאור, נדיה חילו, עמי איילון, וגם לאחרים: ביום שתתנו יד לחוקים אלה, ארורים תהיו.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

25 תגובות בנושא “אני חולם על ספרי הילדים שייכתבו בעתיד

  1. חוץ מלאיים ולקלל לא עשית כאן הרבה. המשפט על הדחת אהוד ברק אפילו אם יצטרכו להדביק לו איזו עבירה או לכלוא אותו בשירותים הוא משפט דיקטטורי מוחלט. תעשו מה שאני אומר לכם או שאני אתחרפן ואקרע לכם את הצורה. שלא יעשו בחירות אלא הפיכה. למה לא גיליוטינה? בעצם, למה לכתוב פוסט? למה לא ישר לגשת לבית מפלגת העבודה ולכוון לברק אקדח לראש? למה לא ללחוץ על ההדק?

    אהבתי

    1. וההצעות שלו, המראות עד כמה הוא מודע ומתחשב בחוקי יסוד שיש במדינת ישראל, הן דמוקרטיות?
      ואם אני אבקש מהם יפה "תגידו לו", זה יועיל? (ממילא אין סיכוי לא לזה ולא לזה)

      אהבתי

      1. היה פעם אחד כזה שטען שצריך להחליף את ראש הממשלה המושחת והבוגד. הוא סיפר שהוא החתים עצומות, אירגן הפגנות, הוציא אנשים לרחובות. זה לא עזר. הממשלה פשוט לא נפלה. ואז, כשזה לא עזר, הוא הלך וירה בו. בחקירה הוא אמר שהוא ראה שכל המחאות לא עזרו וזה מה שנותר.

        זה היה יגאל עמיר, כמובן.

        ברוך בואך למועדון האלימים.

        אהבתי

      2. היה פעם אחד כזה שטען שצריך לשלול את הזכויות מאנשים. בהתחלה את הזכות להצביע, אחר כך את הזכות להתחתן ולעבוד, בסוף הוא שלל מהם את הזכות לחיות.
        ולא היה אף אחד שירה בו, כמעט, רק אולי פעם אחת מישהו רצה, אבל נכשל.
        בסוף הוא ירה בעצמו, אחרי שקיבל את חשבון הגז.

        אהבתי

      3. וחוץ מזה, עד שלא תראה לי איפה בדיוק קראתי לירות באיש הלא שפוי הזה, כל האסוציאציות הן על ראשך בלבד ומעידות קודם כל עליך.

        אהבתי

  2. אתה חושב נכון, אבל האנרגיה שיוצאת מהכתיבה שלך היא מה שגורמת לאנשים להרגיש שיש אלימות בדבריך.

    אני הרבה שמאלה מאהוד ברק, אבל משום מה בלב המזדקן שלי ליד אולמרט וחבר מרעיו הוא מכניס תקוה קטנה ללב.

    אהבתי

    1. נמאס לי מהתחננויות וממלים יפות, זאת האנרגיה שלי וזה מה יש.

      גם לי היו ימים כאלה. אבל חשוב שאנשים יתפכחו ממנו כמה שיותר מוקדם. אין סיבה לקוות ממנו לטיפה קטנה יותר מהאחרים.

      אהבתי

      1. הוא יכול להיות אפילו גרוע מהם, דווקא בשל העובדה שאנשים החושבים שמאלה נוטים לראות בו "שׂר התקווה" בגלל השייכות ההסטורית שלו לתנועת העבודה. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, דברים שביבי ואולמרט, שתמיד הם חשודים בגלל הרקע הימני שלהם, (לא חשוב שברק, למרות שלא נולד בנחלת ז’בוטינסקי, הוא ימני ס"מ לא פחות מהם) יהססו לעשות (גם אם היו רוצים), והימים האחרונים מוכיחים זאת.

        אהבתי

      2. ומי שרוצה ללכת אחורה בזמן יכול לראות את שנת 2000 – השנה שבה היינו באופוריה משיחית כמעט אחרי הנצחון שלו על נתניהו, ולא היה אכפת לנו מה ברק יעשה. בחסות הליטוף הציבורי ברק התחיל את תהליך השב"כיזציה במדינה באותה שנה, קידם את הקפיטליזם וההחמרה כלפי העובדים והמובטלים, ובסוף השנה גם ירה על אזרחים ערביים של מדינת ישראל. וגם בקמפ דיויד אני לא בטוח שהגרסאות הרשמיות הן מה שהיה.

        אהבתי

      3. ועכשיו, כמו שהוא ירה בערבים, הוא הולך "לירות" במושמטים בצורת חוקים שישללו מהם בפועל את האפשרות לחיות במדינת ישראל.
        אם שירתת שירות מלא בצבא וחוג החברים שלך אינו כולל כאלה שהשתחררו באחרונה בטרם זמן, אולי לא תרגישי בזה בכלל, ואם גם מירב מיכאלי תחזור לשדר לך בבוקר כשאת נוסעת לעבודה (כן קראתי את הפוסט שלך) אז בכלל תהיי מרוצה מהחיים במדינה. אבל הרבה אנשים ירגישו שהם מנוכרים למדינה, שהמדינה הופכת אותם בכח לאויבים ואם חלק מהם יפנו לאלימות מתוך הגנה עצמית – זה לא יהיה רק ב"מלים עם אנרגיות".
        כי ככה השיטה של הפוליטיקאים האלה עובדת – יוצרים הסתה נגד קבוצה תורנית של אנשים מתוך ’בנק הקורבנות’, וההסתה עובדת על אנשים שתמיד בטוחים שאף פעם זה לא יקרה להם, אף פעם הם לא יהיו בקבוצה כזאת כי "הם בסדר".

        אהבתי

  3. בקשר ל"אהוד ברח":
    למיטב ידיעתי עוד כשהיה רמטכ"ל היה נוכח בתרגיל של סיירת מטכ"ל שבמהלכו הייתה תקרית אש ידידותית.
    אהוד’לה ברח מהמקום בהליקופטר לפני שהחיילים קיבלו עזרה רפואית.

    אהבתי

    1. כן זה נכון.
      אודי-חמודי ברח מצוטט באחד המקומות: "לא ייתכן שאדם שחמק משירות צבאי ולמד רפואה יטפל באדם באותו גיל שהיה חייל בזמן שזה למד רפואה".
      אני ממש מדמיין את הקטע, שבו אדם שחמק משירות וגו’, יטפל באדם אחר שהיה חייל באותו זמן, ויציל אותו ממוות, וכשברק ישמע על זה הוא ידרוש לבטל את תוצאות הטיפול ולהרוג את המטופל, כי לא יתכן שיתנו למשתמט להציל אדם ממוות.
      צחוק צחוק, הפנאטים האלה של דת הצבא מסוגלים להכל.

      אהבתי

  4. מילים קשות ומציאות קשה.
    אשמח לתת קישור לפוסט בחלון עלו ברשת ב"עבודה שחורה".
    רק הערה חשובה – אתר "עבודה שחורה" אינו אתר-בת של מפלגת העבודה. למעשה, הסלידה של רובנו מברק, לא קטנה משלך.

    אהבתי

      1. מרבית חברי עבודה שחורה נואשו מהאפשרות להשפיע על מפלגת האבודה. אנחנו נמצאים בקשר עם מספר ח"כים שעדיין פועלים במישור החברתי, ומצליחים להשפיע נקודתית. ובעיקר אנחנו מייחלים להקמת מפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית.
        שנה טובה לצועדים ולצועדות!

        אהבתי

  5. כל כך מסכים איתך.

    נדמה שברק מתחיל להשתייך למפלגה משל עצמו, גם היא סוציאליסטית – אני חושב שהמינוח המדוייק הוא "נאציונאל-סוציאליסטית" בגלל הדאגה הרבה למדינה הרבה לפני האינדיוידואל וגם השונה.

    אהבתי

  6. עלה לי לראש ישר בגלל האסוציאציה שאהוד ברק מעלה לי , של איזה קצין פלצן עם משפטים תבניתיים וריקניים כמו המשפט בכינוי שהוא רושם בכל מני מסמכים תבניתיים של הצבא.

    אהבתי

  7. קודם כל מברוק על רוח הקרב, חסרים לנו במדינה אנשים שבאמת איכפת להם, הרוב אדיש למצב, ולא תמיד כי רע לו.

    דבר שני, הייתי מציע שתיכנס בגאווה לבית המפלגה בשכונת התקווה ותתפקד למפלגה, אולי תפסיד 50 שקלים אבל תרוויח הבנה איך העסק הפוליטי מתפקד ולא, זה ממש לא משהו שאפשר ללמוד מקריאת עיתון או צפייה בחדשות.

    ולסיום, המפלגה בבסיסה כן סוציאל דמוקרטית, נבחריה בכנסת הרבה פחות. (מן הסתם, מפלגת העבודה היא היחדה בה מתקיימות בחירות דמוקרטיות פנימיות, ולכן לרוב לבעלי הממון יש עדיפות על האידיאולגים, הרבה יותר קל לעשות מפקדים המוניים כשיש כסף ומערכת משומנת מאחוריך).

    ולסיום סיומת, נכון להיום מפלגת העבודה לא בשלטון, היא רק חושבת שהיא שם. נציגנו בכנסת לא באמת קובעים את מדיניות הממשלה. אם העם היושב בציון, ובייחוד זה שמאמין בסוציאל דמוקרטיה אמיתית יואיל בטובו להתפקד ולהצביע עבור האנשים הנכונים, הו אז יבוא השלום, האחווה והשוויון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: