אחרי שיצאנו מן הטבילה

באגם-המעיין החמים-הנעים, ואחרי שהתלבשנו, הציע המתורגמן שנטייל קצת בסביבה, שהוא כבר הספיק להכיר אותה. יש לנו עוד זמן, עד שהכחול יבוא, וחפא יקרא לנו.
אני תמיד שמח להצעות לטיולים בסביבה, בכל כוכב שאני מגיע אליו. מצב הרוח של כולנו היה טוב, השמש הלבנה, הלא שורפת מדי, היתה מלאה נדיבות בשעה הזאת, על פני מישורים צהבהבים, שטוחים, סדוקים משהו, דומים ולא דומים למשהו אחר, כמו רוב העולמות שיצא לי לטייל בהם מאז חילצו אותי סטולי, המתורגמן והאחרים מן המפגש עם האופל. ספרתי קרוב ל100 עולמות כאלה שטיילנו ביניהם עד שהגענו לכוכב המדברי בו פגשנו את חפא. גם כאן זה היה כוכב מדברי, אם כי בצורה אחרת, ואולי הוא לא היה מדברי כלל.

לא זוכר מתי המישור הפך לעלייה, אבל פתאום היינו בראשה של רמה, ומתחתינו היה עמק, והעמק היה מלא במבנה ענק, מעין קערה הפוכה, שבפסגתה שלושה מבנים כיפתיים-קונוסים מזדקרים החוצה בצבע אפור בהיר אטום, או שאולי החזירו את אור השמש הלבנה. מסביבם הקיפו, מתחת לציפוי השקוף, כמה צינורות טבעתיים שנרא כמו בלונים שקשורים זה בזה, וכל היתר מסביב היה מרופד בנקודות נקודות שכיסו את הקרקע, נקודות שהיו בעצם בליטות שהיו בעצם, כפי שהבנתי אחר כך, בתים. בקצוות השונים של הציפוי השקוף שעטה הכל, היו מדי פעם נצנוצים מהירים.
המתורגמן שאל אם אנחנו יודעים מה זה.
אחר כך הוא הסביר לנו שזה מחנה שבויים. כאן, הוא הסביר, נמצא מחנה השבויים הראשי של אגף הגלקסיה הזה, במלחמה של הכחול עם כוחות האופל.
עלוה שאלה כמה שבויים יש כאן.
המתורגמן ענה שיש במחנה קרוב ל14 מיליון יצורים שבויים.

בכתמים-הבליטות שמתחתינו שמנו לב עכשיו לתנועה-התרוצצות הקיימת ביניהם, והצלחתי לזהות את השבויים. הם לא נראו לי כל כך אופליים, למען האמת.
המתורגמן הסביר שאלה שקרובים אלינו, בבתים-הכתמים הקטנים, והם רוב השבויים, הם לא באמת המסוכנים. רובם שירתו את האופל בעל כורחם, כי לא היתה להם ברירה אחרת, והם גם לא יודעים הרבה דברים. חלק מהם גם יגוייסו אחרי תהליך כלשהו לשירות ממלכת הכחול.
"ומה עם אלה שלא יגוייסו?" שאלתי. המתורגמן לא ענה.
המסוכנים יותר, ואלה שהמתורגמן כינה "הבכירים", נמצאים בצינורות הטבעתיים. שם, בצינורות מחליפי הצבע בכל רגע, שעכשיו שמתי לב שהם מדורגים לפי שלושה מפלסים, נמצאים אלה שמדורגים כ"שטניים". ו"הבכירים" ביותר, או "השטניים" ביותר נמצאים במפלס הצינורי העליון שבהק בפסים כתומים ונקודות כתומות על רקע שחור בצבעים שהזכירו לי חיפושית זבל מכדוה"א. צבי היה זה ששאל מה עושים איתם.
המתורגמן אמר שלהם, שלא כמו לפשוטים, יש ידע שיכול להיות מאד מועיל. יש כאלה שנושאים אותו לא במוחם אלא בגופם. בשביל זה קיימים המבנים האמצעיים, המזדקרים.
המתורגמן הסביר שגם מן "הבכירים" יש כאלה שיגוייסו לשירות שלנו. חבל לוותר על הידע המתמשך והיכולת שלהם, הוא אמר, למרות שהם באמת "שטניים – אופליים שבאופליים". הם גם מוכנים לעבוד בשבילנו.
עלוה שאלה מה עם האחרים. המתורגמן התפלא שהיא מרחמת על אופליים, וענה לה שגם בשבילם קיימים המבנים האמצעיים, המזדקרים.
הבנו שכל מי שיעבור דרכם, לא יצא מן המחנה, לפחות לא בצורתו המקורית.

פתאום שוב היה נראה לנו זר, כל כך זר, הכל.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

תגובה אחת על “אחרי שיצאנו מן הטבילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: