לפעמים, חלומות מגשימים.

אני, ברשותכם, אמנע מלטחון את מה שכבר היה ידוע לפני כמה חודשים על עתידם הצפוי של אולמרט ופרץ.
וגם לא אחזור על דברים שביטאתי כבר בימים הראשונים למלחמה, בשעה שכל נאורינו מחאו כפיים, וחבל שאין ועדה לטיפול בקרנפוּת הישראלית המצויה והאמת היא שאני קצת מרחם על אולמרט שכל מוחאי הכפיים והמאתרגים נטשו אותו לנפשו, ואף לא ישלמו מחיר על התמיכה שנתנו הם למלחמה בימים הראשונים, ואף אחד גם לא יחקור אותם על זה. את המחיר הוא ישלם, אולי כך צריך, אבל אנחנו כנראה לא הולכים לקבל דבר טוב יותר. גם בצבא (כשמי שמצטייר כבן-זונה הראשי של העסק, השכיל לברוח בזמן להרווארד שם הוא עוטף את עצמו בחומה כבדה של שמירה קמפוסיאלית). הדבר היחידי שטעיתי בו בימים הראשונים למלחמה, הוא שייחסתי לפוליטיקאים ואנשי הצבא קצת יותר שכל וקצת יותר כוונה בקבלת ההחלטות שלהם. נתתי להם יתר קרדיט.

אבל אני רוצה לכתוב על משהו חיובי לשם שינוי, הקשור גם בתאריך החשוב היום, ה 1 במאי, יום העובדים, וכוונתי למיזם שמוצא פתרון לכאלה שמתקשים או התקשו להשתייך למעגל זה שיום זה הוא היום שלהם.
זהו מיזם שנקרא המגשים. מנהליו הם כולם, כפי שהם מגדירים את עצמם – מתמודדים מתחום בריאות הנפש – "נפגעי נפש" בשביל מי שלא מכיר אותם, רובם משכילים ומוכשרים, אשר למרות כישוריהם, התקשו להשתלב בעבודות רגילות או להתקדם למיצוי מלא של כישוריהם – הן בגלל השיבוש בתפקוד שנגרם להם בזמן התקיפה, הן בגלל הטיפול והזמן שהוא הצריך, הן בגלל התחרותיות בחברה אשר במצבים נפשיים בעיקר, ועם רגישות נפשית גבוהה כמו של המתמודדים, לא תמיד קל להסתדר איתה, ובמידה רבה, אם לא בעיקר, בגלל הסטיגמה החברתית ששמו עליהם "הבריאים", שיושבים בד"כ בעמדות הניהול.
"אני מניח שזה קרה משום שלא הצלחתי ליצור קשרים חמים עם שאר העובדים, והייתי די מנותק. נראה לי שזה היה מורגש וגרם למעסיקים שלי להתייחס אלי כאל פריק", כך מתאר אלון, מן הכתבה בהארץ את מה שעבר עליו, וטיפוסי להרבה מקרים. וכפי שהביא את הדברים בצורה מדוייקת בן יצחק-קלוטש: "הצורך להסתיר את הבעיה גוזל לעתים אנרגיה רבה מנפגעי נפש המנסים להשתלב בעבודה. הם כל הזמן עסוקים במקום העבודה בלהסתיר את הפגיעה הנפשית."
יוצריו של מיזם "המגשים" החליטו לקחת את גורלם בידיים, ובמקום לחכות לטוב-ליבם של מנהלים אטומים ונצלנים ושל חברות כח אדם, הקימו חברה שבאמצעותה מספקים המתמודדים שירותים שונים בתחום המחשב וההיי-טק: שירותי משרד, גרפיקה ,בניית אתרים, וידאו, קלדנות, תרגומים ועוד.
טוב לקרוא על דברים כאלה, וחבל שמספר התגובות לכתבה (כולל זייפן אחד שלי) הוא כל כך מועט. תמשיכו "לדאוג" לפוליטיקאים שלנו ולעדת הספינרים התקשורתיים שסביבם. הם ממש זקוקים לזה.
אני מאחל לכם, אנשי "המגשים" הרבה הצלחה, ושהרבה הזקוקים להגשמתם – ימצאו את דרכם – דרככם. יישר כח!

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

3 תגובות בנושא “לפעמים, חלומות מגשימים.

  1. אכן אחלה פרוייקט, אפשר לראות את אותם חבר’ה לא מוצאים את עצמם בכל מיני עבודות נופלים על אידיוטים, חלקם בכלל מוצאים את עצמם עבדים למקומות נצלנים כמו ארומה וכאלה למרות הכישרון…טוב לדעת שיש אנשים כמו איתן שדואגים, רובם גאונים שעוד נשמע עליהם הרבה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: