לא יודע איזו שעה זאת היתה בלילה.

צבי הסתובב בחדר הגדול שבו היינו ישנים על מזרונים או על שמיכות שנמצאו באחד הארונות, ולמרות שהחושך היה מוחלט הוא שם לב שאני לא ישן.
הוא שאל אם אני רוצה לטייל איתו בחוץ.

כוכבים שהאירו מקדם וימשיכו להאיר לנצח, הזכירו לי ששוב חזרתי אל הלילה של כדור הארץ, אחרי שנים שלא הייתי כאן, מי ידע אם הרבה או מעט. הכל נראה מוכר כל כך, וגם זר.

"היו לי עכשיו מחשבות. עלינו, על המקום שלנו בתוך כל הסיפור הזה של המלחמה הגלקטית" אמר צבי.
"תמיד, גם כשאיבדתי את הזכרון שלי, גם אתה כשהיית במקום שלך ברחוב הרקפת והדחקת את הזכרון, כולנו, היינו נאמנים לחפא. היה ברור לנו שמאין שלא יהיה, אנחנו נחזור ונתאחד ונצטרף למלחמה שלו. וחפא – הוא היה נאמן לשליט הכחול ולפדרציה הגלקטית.
לחפא, יש סיבות טובות להיות אסיר תודה לפדרציה. היא נתנה לו את ההשכלה הגלקטית שלו, שידרגה את אופקיו, הפכה אותו מבן כדור הארץ רגיל, אחד שנולד לחיות ולמות על הפלנטה בלי להכיר את היקום סביבו, ללוחם של הקרן הבהירה. חפא והשליט הם גם חברים, שקשורים בשבועת לוחמים של החבורה שלהם. אבל אנחנו, אני עדיין לא בטוח אם זה טוב או רע לנו"
איכשהו, היו אלה דברים שציפיתי שייאמרו, למרות שמעולם לא באמת חשבתי עליהם מהנקודה הזאת.
"עובדה שנשארת פה, יכולת לחזור עם כל החבר'ה לזמן המקורי. הם כנראה חשבו את מה שאתה מנסה להגיד עכשיו" טענתי כנגדו.
"אני לא מדבר דווקא עלי אישית, או על עלוה או עליך או על על סטולי. אני מדבר בכלל על המין האנושי, על שוכני כדור הארץ.
בשביל הגלקסיה הזאת אנחנו כלום. מין של קופים די מפגר בשוליים של הפדרציה. כוחות האופל כשהיו כאן, לא הסתכלו עלינו, כדור הארץ היה רק נקודה טופוגרפית שלהם במאבק עם השליט. גם השליט שרוצה עכשיו לשקם אותנו, בשבילו זאת קודם כל נעיצת סיכה על המפה. אם הוא לא היה מכיר את חפא, הוא לא היה מתעניין בנו בכלל, כמו שאנחנו לא מתעניינים בחרקים שחיים כאן על השיח" הצביע צבי על שיח גדול שצמח למולינו מתוך הואדי, וזמזומים של צרצרים ויתושים נשמעו מסביבתו.
"אבל את כל המלחמה הזאת הם התחילו בגללינו, לא? בגלל שהשליט נתן לחפא את האפשרות לשדרג לנו את המוח, לחבר את העולם שלנו לרשת הטלפתית של הגלקסיה. בכל זאת אנחנו משהו!"
"תאמין לי שהחיבור שלנו לרשת הטלפתית, אם אנחנו מחוברים או לא, זה לא מזיז לאף אחד. הרשת הזאת כל כך גדולה וצפופה, שזה לא משנה אם עוד מין אחד ביקום מחובר אליה או לא"
לי היתה מחשבה אחרת בנושא.
"אני יודע, אתה ואני למדנו תנ"ך, עץ הדעת טוב ורע, וכל זה, האלים מפחדים מבני האדם. זה כל כך לא נכון, אנחנו פסיק, ראיתי את כל המינים שגם אתה ראית בכל הדרך שעברנו. יש הרבה שהם יותר חכמים מאיתנו, ותמיד ישארו." נאלצתי להסכים איתו.
"והמלחמה הזאת היתה על טריטוריה, על אינטרסים בכדור הארץ שלנו יש רק הבנה קטנה בהם. לכל היותר יש להם איזה אינטרס באנרגיה המוחית שלנו"
"בדיוק כמו בסיפור של חפא על הדבורים הקדומות" אמרתי.
נכון, אבל תהיה בטוח שלנו אין שום תפקיד צד ראשון בסיפור", אמר צבי "ועוד דבר: עכשיו הכחול, בגלל שהוא חבר של חפא, וכדי לנעוץ סיכה בעיניים של יריביו שאת רובם אנחנו עדיין לא מכירים, יקח את הכדור שלנו כפרוייקט, ישקם, יבנה אותנו, יחבר את הכדור מחדש לרשת כמו בימים הטובים"
כמה געגועים עברו בי, כשנזכרתי בימים ההם, השנים הראשונות של ההסטוריה האלטרנטיבית.
"אחר כך שוב יבוא שלטון חדש, ואת הנקמה שלו בשליט הוא יתנקם על גופינו. ראית מה קרה בנקמה הנוכחית? התרבות האנושית כמעט התפוררה לגמרי, ותאמין לי שמה שאנחנו הספקנו לראות, בשאריות שנותרו מישראל, זה רק חלק".
השאריות שנותרו מישראל. משהו בי היה חייב להפנים את זה. אבל צבי לא נתן לי.
"בסיבוב הבא זה שוב יקרה לנו. לפני שנבין, לפני שנספיק ללמוד עוד משהו על היקום שסביבנו, שוב ניזרק אל התהום והמצולה, ומי יודע מה יישרד. אתה חושב שלשליט הכחול אכפת מזה? למישהו מהכוחות שסביבו? כולם יצורים אחרים, כולם זרים לנו."
"גם המתורגמן? גם אנשי הצוות של החללית?"
"כן, גם הם. בשבילינו הם לא זרים, אבל בשביל המין האנושי שלנו, וכל מה שקשור בגורלו ועתידו, אם בכלל עוד יש לו עתיד, בהחלט הם זרים. ותחשוב על זה מצידינו – גם אנחנו לא יודעים הרבה עליהם, ולא בטוח שאנחנו רוצים לדעת."
אני חשבתי על הכחולה. הייתי עדיין מאוהב. אבל הייתי מוכרח להודות שהוא די צודק.
"אז מה המסקנה שלך?" שאלתי.
"שאנחנו לבדינו. היינו, וכך נישאר, וצריכים לדאוג לעצמינו ביקום שישאר לנו זר תמיד. ולא בטוח שהדרך הזאת, של השתתפות במלחמות חייזריות שלא את כל מה שיש בהן אנחנו מבינים, של השתבצות במערך שטוב למישהו אחר לפני שבחנו את התועלת האמיתית שלנו, זאת הדרך הנכונה.

הלילה, ששיקף לנו את עומקי היקום, שלרגעים חשבתי שהם שלנו, היה פתאום מפחיד, ואולי מדכא לאין שיעור. תהום ללא תחתית, קרה, זרה ומנוכרת, הקיפה אותנו לנצח בלילה יווני זה. פתאום שמתי לב שיש גם ליקוי ירח. זה היה צריך להיות לילה של ירח מלא.

"אבל בינתיים, תודה שיהיה מעניין לפגוש את השליט הכחול, ולא תוותר על הנסיעה בחללית מחר אל הכוכב שהוא נמצא בו" אמרתי.
"זה נכון", הסכים איתי צבי. "על עצמי לא דיברתי בכל זה".

"תגיד, גם לך רטוב בכפות הרגליים?" הוא שאל פתאום.
בהחלט היה רטוב. בלי שהרגשנו, עלתה גאות מתוך הואדי, ותוך רגעים היינו מהלכים בתוך מים שהלכו וגבהו, והיתה לנו עוד ירידה לרדת מן המקום שהגענו אליו, לפני שנחזור אל הבית.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

2 תגובות בנושא “לא יודע איזו שעה זאת היתה בלילה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: