"יָשַׁנּוּ, הָיָה קָרִיר, אוֹקְטוֹבֶּר, אַתָּה יוֹדֵעַ
כְּשֶׁהַסְּתָו נִצַּח סוֹף סוֹף אֶת הַקַּיִץ
הַדִּכָּאוֹן שֶׁנִּדְמֶה שֶׁכְּבָר לֹא יַעֲבֹר
הַתַּחֲזִיּוֹת נִבְּאוּ שָׁנָה חֲזָקָה
בָּאוֹטוֹבּוּס נָסְעוּ סְטוּדֶנְטִים, צְעִירִים, מְפַטְפְּטִים.
מַה בָּא לְךָ בְּשָׁעָה כָּזֹאת, אֵיזֶה נִירְוָאנָה. לִשְׁקֹעַ
בְּתוֹךְ עַצְמְךָ וְלַחֲלֹם כְּמוֹ פָּעַם
כְּאִלּוּ אַתָּה מַתְחִיל אֶת הַחַיִּים עַכְשָׁו.
לָבוֹא הַבַּיְתָה, לֶאֱכֹל מָרָק
לַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ הַקּוֹלוֹת בַּחוּץ
הֵם רַק קוֹלוֹת הָרוּחַ הַמְּיַלֶּלֶת"
בלוג הצועד The VValker's blog 
לבוא הביתה לאכול מרק!
וגם להכנס לפוך, לשמוע את הרעמים.
אהבתיאהבתי
נכון מאוד. לנתק את ההקשרים, לנוח מההקשרים, לחוות הכל כמו מישהו חדש ולהנות ממרק חם ופוך כאילו המציאו אותם הרגע 🙂
כתבת יפה.
אהבתיאהבתי
תודה.
אהבתיאהבתי
ציניות במקומה . יפה לה.
(אני לא מתבלבלת, נכון?)
אהבתיאהבתי
לא.
אהבתיאהבתי