2 שירים

רְחוֹקִים אָנוּ כְּבָר מְאֹד
מִזְמָּן הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים
שֶׁהָיִינוּ כֻּלָּנוּ אֶחָד
כֹּחַ
נִזְרָקִים וְנִזְרָקִים אֲנַחְנוּ
אֵל פִּנּוֹת הַיְּקוּם
הַהוֹלְכוֹת וּמִתְרַחֲבוֹת
וּכְבָר לֹא מִתְגַּעְגְּעִים
יֵשׁ וּבְאֵיזֶה פָּעָם שׁוֹטֶה מִתְרוֹנֵן
יִנְסֹק בַּמִּלִּים לִגְבָהִים
יִתְהֶה אֵל הַגָּלַקְסְיוֹת
לְנַסּוֹת לְחַבֵּר אוֹתָן
כְּאִלּוּ בְּתוֹךְ הָאָרוֹן שֶׁלּוֹ נִמְצָאוֹת
בֵּין הַסְּפָרִים

C 2002

עֲדָרִים שֶׁל אִי מוּדָעוּת
בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִזְכִּירוּ בּוֹ אֶת שְׁמִי
וְלֹא יָדַעְתִּי,
שָׂם נוֹלְדוּ אֲנִי רָבִּים בִּזְמַן אֶפְשָׁר

עֲדָרִים שֶׁל אִי מוּדָעוּת
אֵיךְ יֵדְעוּ לָבוֹא לְהַזְהִיר אוֹתִי
מְפֻנֵּי מְזִמָּה
בַּמֶּרְחָק
שָׂם הֵם קַשּׁוּבִים קֶשֶׁב
מִיקְרוֹסְקוֹפִּי

וּבְחַדְרִי מְשַׁדֵּר הָרַדְיוֹ סִסְמָאוֹת
פִּרְסֹמֶת לְעוֹלָם יַצִּיב, בָּטוּחַ
וַאֲנִי לֹא מַאֲזִין