מההררט

משמעותו "מרוחק מכל עולם בני אנוש" בשפת האדמיים הראשונים, וכך נקרא בפיהם כוכב הלכת אליו גלו תמקט וממטו ובו ייסדו את בית הספר הראשון של התבונה הגלקטית.
בית הספר היה פתוח לכל האדמיים, גם הישנים וגם החדשים, המחולקים לזכרים ונקבות. למי שרצה ללמוד בו היתה רק בעיה קלה אחת: חלליות לא הגיעו אל כוכב הלכת הזה, גם לא יצאו ממנו. מועצת האדמיים הראשונה, כשהגלתה את תמקט אל הכוכב הזה, אסרה עליו לקחת איתו את חומרי הגלם הייחודיים שמהם, ורק מהם, אפשר לייצר את החלליות שמהירות מן האור, וחסינות מול החור השחור. חומרי גלם אלה הם נדירים מאד ביקום, האדונים הפיקו את חומרי הגלם האלה מחגורת אסטרואידים שבקצה אחת מן המערכות שבשליטתם, שהאדמים ששועבדו לכרות שם בעבורם את המתכות, התמרדו וכבשו אותה מהם זמן קצר לפני שתמקט ולוחמיו הראשונים חזרו מן החור השחור, והם שלימדו את האדמיים שהשתלטו על חגורת האסטרואידים איך לבנות את החלליות האלה ומה לעשות בהן, וכך ניצחו ביחד את שלטון האדונים. במההררט לא נמצאו חומרי גלם כאלה, וכאשר שמעו ראשי האדמיים על בית הספר שפתח שם תמקט, אסרו על כל החלליות שבתחום שלטונם לטוס לשם. כך נותר תמקט ללא יכולת גישה אל היקום, והיקום, האדמי לפחות, גם לא ניגש אליו.
שמש אדומה, ענקית אך רחוקה האירה על מההררט, וירח שגודלו כגודל כדור פינג פונג הקיף את השמים הכהים. גם כוכבי הלכת האחרים של אותה מערכת, היו רחוקים מאד, עד כדי שנות אור. תנאי הקיום שם היו קשים מאד, גם לאדמדבורה, שגופו קשיח משלנו. תמקט וממטו, ולפי כמה גרסאות, עוד כמה אנשים שגלו יחד איתם, נאלצו לחיות בין אגמים רדודים שהכילו נוזל לא ידוע להם, ועצים נמוכים ושחורים שמעטים מהם הניבו פירות. העצים היו קשים וקצרי ענפים, ולא ניתן היה להשתמש בהם כסכך לחסות בצילו מפני השמש האדומה, בעולם שהשמים שלו כהים גם ביום. יש מספרים, שהעצים והביצות שסביב לאגמים, התנגדו לתושבים החדשים התנגדות של ממש.
אף על פי כן, הצליח תמקט להקים את בית הספר, ותלמידים רבים היו לו.