תמקט וממטו (1)

לאחר שהצליחו אדמי הדבורה בהנהגת הלוחם הקדום תמקט לשרוד את החור השחור באמצעות ידע חדש שקיבלו ממקום מסתורי, הם הפכו להיות חזקים כמו בוראיהם האדונים, ובין שני הצדדים פרצה מלחמה על השליטה במערכות השמש השונות.

באותם ימים, היה האדמי יצור אנדרוגיני.
לא היו לאדמים של אז איברי מין של זכר או איברי מין של נקבה, והם לא הפרו אחד את השני. כל אחד היה מייצר מתוך גופו זרע וביציות, מפרה אותן ומטיל מתוך עצמו את הביצה מתוכה היה מגיח האדם של אותם ימים. כל אחד, בהגיעו לגיל מסויים, היה מפרה את עצמו ומוליד מתוך עצמו.
היו אדמיים שמתו מיד אחרי הפעם הראשונה שיצרו אדם אחר מגופם, אך רוב האדמיים הגיעו לשתיים או שלוש התרבויות עצמיות במהלך חייהם. מעטים הגיעו ליותר.
היו אדמיים "גבריים" יותר שהיו להם הורמונים שאנחנו קוראים להם היום זכריים, ואדמיים "נשיים" שהיו להם יותר הורמונים שנקראים נקביים, אבל לא היתה לכך חשיבות לצורך ההפריה.
כך בראו אותנו האדונים, בצלמם וכדמותם. כתבתי על כך גם באגדת ראשית האדם.

המלחמה בין האדמיים לאדונים נמשכה שנים ארוכות, ובינתיים, מכיוון שהאדונים היו זקוקים לעוד עובדים וחיילים במקום אלה שמרדו בהם, הם יצרו זני אדם חדשים, וכדי להבטיח שאלה לא יתרבו, כלומר, לא יפרו את עצמם, המציאו האדונים את ההפרדה בין זכר לנקבה באמצעות ביתור מערכותיהם הפנימיות של אדמי המעבדה, ויצרו אדמים שיש להם רק זרעים, ואדמים שיש להם רק ביציות. לא היתה למינים אלה כל יכולת להתחבר ולהפרות אחד את השני, והם נעשו לשני סוגי אדם שונים.

האדמים מן הסוג החדש, המחולק לשני מינים, שירתו בתחילה את אדוניהם במלחמות נגד האדמים הישנים, שסרו לפיקודו של תמקט, אך במשך הזמן רבים מהם התמרדו גם כן באדונים וברחו מהם, ורבים מהבורחים היגרו אל החללים הטריטוריאלים שכבשו בינתיים אנשי תמקט ובהם הקימו ממלכה משלהם.

האדמים הוותיקים, שחששו מן האדמים החדשים, ובעיקר לא רצו לשתף אותם בידע שגילו, שבזכותו שרדו את החור השחור וחיו שנים ארוכות, נשבעו שבועה ששמה "השמים לאלוהים" ועל פיה לא ימסור אדמי מגזע האדמיים ששרדו במסע תמקט כל ידע למיני האדם האחרים. השבועה נעשתה בשמה של הקרן הלבנה שנגלתה לתמקט ולוחמיו בחור השחור ואשר לפי מה שהאמינו, ממנה נולד היקום.
השבועה נשמרה הרבה שנים. מי שהפר אותה היה תמקט.