אלטון, קראנו לו

בגלל שהוא היה מרכיב משקפיים עם מסגרת עבה ושחורה וידע לנגן על פסנתר. הוא גם חלם לשיר כמוהו יום אחד, כשיהיה לו קול והוא יידע גם לשיר. חוץ מזה הוא גם היה שוער טוב, שבאמת היה קשה מאד להבקיע את שערו ובכדורגל ניבאו לו מומחי חבורת המחץ קריירה אמיתית, אם לא ישבור את הרגל בדרך.
בינתיים, היה זה אלטון שסיבך אותנו בכל הסיפור הזה עם ההסטוריה האלטרנטיבית, כי במכונה/ המערכת שחפא אמר לנו לבנות, היה הוא זה שאחראי על רכיב הזמן, שלא הבנו בדיוק מה תפקידו, לא שאת שאר הדברים כן הבנו, והוא זה שגרם שניזרק בטעות אל היקום המקביל.
והוא היה גם היחיד שידע את זה מייד, ולא גילה לנו. כך חיינו ביקום שבו שלטנו על העולם, עד שהסתבכנו עם כוחות האופל הגלקטי, עזבנו את כדור הארץ וחזרנו, ועדיין לא נגמרה המלחמה איתם . בשלב הזה כבר ידענו שאנחנו חיים בהסטוריה אלטרנטיבית, אבל אני לפחות חשבתי שאין לזה תיקון.

עד שחפא קרא לנו פתאום, לסטולי, צבי ועלווה, ולי, כשכבר היינו בדרך לשחרר את ריקרדו ממחנה המעצר בחוף לטרון, והחזיר גם את כל האחרים אל החמ"ל באי היווני של ילדותו.

אלטון עמד לידו, מחייך מין חיוך מבוייש שלא התאים לו, ומחזיק משהו בידו הקפוצה.
"מצאתי איך לתקן את רכיב הזמן" הוא אמר לנו, כאילו רק להודעה הזאת חיכינו.
"טוב, מה זה יעזור עכשיו?" שאל מישהו. "כל הגישות למערכת נמצאות עדיין בשליטת האופל, גם איפה שנמצאת המעבדה שלך, איך תגיע לשם עכשיו?"
אלטון פתח את היד שלו. "מה זה נראה לך?" היה שם משהו מרובע ולבן.
המימסר של המערכת. ואולי רכיב הזמן בעצמו.
כולם התפעלו איך הוא השיג את זה.
"זה נפל מהכיס של אחד מאנשי האופל" חייך אלטון חיוך מסתורי. אף אחד לא האמין, אבל חפא אמר שזה לא חשוב כרגע, מה שחשוב הוא שעם הממסר הייחודי הזה, שאותו אפשר לחבר לכל רשת חשמל, אנחנו יכולים כעת, לאחר שאלטון גילה מה היתה הבעיה ותיקן אותה, לחזור לזמן המקורי ולהתחיל את הכל מההתחלה.
וכדאי שנעשה את זה כעת, כל עוד יש חשמל בכוכב. בעוד שעה, גילה לנו חפא, יעזבו שליטי האופל את מערכת השמש. הדבר התגלה לו תוך האזנה לשידוריהם. כמו שהם עשו בכל פלנטה אינטליגנטית שעזבו במלחמה הנוכחית, הם ימצצו לפני כן את החשמל מכל תחנות הכוח, וישאירו אותן ללא תקנה. עד שכוחות הפדרציה יחברו אלינו, נחווה כאן תקופת אבן אמיתית, עם שליטים אנושיים פנטיים ועויינים במיוחד.
"אז מה", אמר סטולי הגנוב. "גם בכוכב המדברי הסתדרנו תקופות ארוכות בלי חשמל".
"תגיד, מה, התאהבת בזמן האלטרנטיבי? זה לא הזמן שלך. בטעות הגענו לפה. אתה לא רוצה לחזור לזמן האמיתי שלך?" תקפו כולם את סטולי הגנוב בקול אחד.
"לא מעניין אותך להכיר את מה שאולי הפסדת?" שאל חפא.

"אני, בשום גלגול בחיים שלי לא יוצא מפסיד" אמר סטולי הגנוב.

פתאום עייפות השתלטה עלי. לא, לא עייפות, מין מצב הזיה כזה. באיזה שנה אנחנו, חשבתי, חולם-ער 1994או 1993 צריך להיות. לא, פתאום ראיתי את עצמי בזמן אחר, היתה שנת 2000 ו… לא הצלחתי לראות את המספר, אולי 8, אולי 9, אולי 6, זה היה כל כך רחוק מהשנה שבה נעצר החשבון שלי. תמונות מילאו את כולי. ראיתי הפצצות כבדות, עננים אפורים, כיפת זהב עולה בלהבות. ראיתי כתובת סוף העולם, לא ידעתי איפה היא נמצאת, בעיתון כלשהו, על קיר, באויר או אצלי בדמיון. היה חם ומחניק באופן בלתי נסבל.

"וכן, אם אתה רוצה לדעת, אני מאוהב בזמן האלטרנטיבי. אני מרגיש שיש לי אחריות לדברים שהשארנו פה, לאנשים שאנחנו צריכים לשחרר, אפילו אם ב'זמן האמיתי' כל זה לא קרה."
אף פעם לא שמעתי את סטולי מדבר ככה, באכפתיות, בהתרגשות.
"אבל כל זה חלווום! בן אדם, תחזור למציאות, ותשמח שקיבלת אותה בחזרה"
"מי אמר לך שאני בן אדם" ענה סטולי, שחזר להישמע כמו סטולי.

צבי דיבר: "סטולי צודק. לי חשוב איפה אנחנו נמצאים, לא איפה שאולי היינו צריכים להיות. המשמעות שלי בחיים היא מה שאני עושה בכאן ובעכשיו, כאן הדברים החשובים שלי ולא מעניין אותי הזמן האחר, גם אם הייתי בו פעם. אני לא רוצה לחזור לזמן ההוא, לפחות עד שנגמור את מה שאנחנו צריכים כאן לעשות – לשחרר את הכוכב. לא יהיה לי סיפוק אם נחזור בלי לעשות את זה. לכם כן?"
"יודעים שאתה פוחד שהחברה שלך לא תהיה בזמן ההוא. לא רוצה להשאיר אותה כאן" הקניט אותו מישהו. כולנו הסתכלנו על עלוה, שעמדה ליד צבי שותקת, רועדת, כמו מבינה פתאום שבטעות נקלעה אל עולם לא שלה.
"תוכל לקחת את עלוה אל הזמן האחר" הבטיח לו חפא. אבל הוא לא שיכנע הפעם את צבי, גם לא אחרים.

חבורת המחץ עמדה בפני הויכוח הגדול והעקרוני ביותר בתולדותיה. אני המשכתי להזות, לראות מראות מתחלפים ולהסס אם כדאי באמת לחזור לזמן האחר, או להישאר כאן.
לבסוף הציע חפא שנעשה הצבעה.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

7 תגובות בנושא “אלטון, קראנו לו

  1. יש משל קטן, חביב עלי במיוחד, לגבי תפיסת הזמן שלנו :
    תאר לעצמך שאתה קורא בספר עם זכוכית מגדלת. כל פעם אותיות אחרות, מילים אחרות ומשפטים אחרים מופיעים בהגדלה. אבל זה עדיין לא אומר שהם מודפסים ברגע שזכוכית המגדלת מתמקדת בהם.
    זכוכית המגדלת היא התודעה שלנו שמסדרת את הכל שיהיה לנו "נח" להתייחס ל"מציאות". אבל הכל קורה/קרה/יקרה סימולטנית.
    זו גם הבעיה עם המונח גילגולים קודמים. הם לא קודמים הם סימולטנים. אפשרויות אחרות של המציאות.
    ברגעים בהם אני מרגישה חזקה אני מקפידה לשלוח כח לרגעים ש"היו" ו"יהיו" בהם אני פחות חזקה.
    לתפיסתי זה לא שהזמן הוא אלטרנטיבי אלא ישנם רבדים שונים של המציאות בהם סומנו אפשרויות מעט שונות מאלה בהם ממוקדת "התודעה המרכזית" שלי. הם מתקיימים במקביל.
    לא בטוחה שאני מצליחה להעביר את הרעיון הזה. אבל יש כמובן ספרים שלמים בנושא… בטח קראת בעצמך.

    אהבתי

    1. יותר מזה: המציאות כפי שאנחנו מספרים אותה לעצמנו ברובד הנאראטיבי, הרגיל, נראית לי לפעמים כמו איזה קואליציה של פשרות שאנחנו עושים לשם ’האיזון’ העצמי והתפקוד היומיומי-חברתי שלנו, בו-זמנית אנחנו בהרבה סיפורים אחרים. מי שיש לו מזל, זוכה לפעמים לשחזר את הרבדים המקבילים שבהם הווייתו נמצאת.
      הרבה פעמים יש רגעים קצרים, חולפים, ובאנאליים בד"כ, שיש הרגשה ברורה שהם היו פעם וזוכרים את מה שהיה אחר כך, כמו סרט שכבר ראית פעם, ורגעים כאלה מאד קוראים תיגר על הזמן הליניארי-נאראטיבי שאנחנו מורגלים בו.
      אבל ’הזמן האלטרנטיבי’ שאני כותב עליו הוא יותר בחינת אפשרויות של ’מה היה קורה אם’ ולא משהו שאני ממש חושב שקרה לי, למרות שלפעמים אני מצליח להמם את עצמי בצורה שגורמת לי לחשוב מאיפה אני מביא את זה, אם לא מרובד שמתרחש באמת בזמן כלשהו.

      אהבתי

      1. לי נראה ש"מה שהיה קורה אם" אכן קורה. רק מידת ההתפקסות שלנו שונה. ולכן זה מקבל את קוד המציאות "דמיון" או "אפשרות" במקום את הקוד "כהוויתו". אבל האפשרויות ש*לכאורה* לא התרחשו הן לא פחות ממשיות מאלה שכן. רק התפיסה שלנו שונה.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: