השבּעה (2)

(המשך של השבּעה 1)

צורה שלדית עוטפת אותנו. אותי ואת כל האחרים שנמצאים שם או שזה רק נדמה לי שנמצאים שם גם אחרים. על הפנים קמטים ויובש.

מי אמר שאני בכלל חי?

רשימות כאלה כתבתי שם, בזמן שלא היה עוד. זה פירוש מושג ביטול היקום – יכולת לחוות הרגשות כאלה. לזכור לא רק את העבר, גם את העתיד הקורא לנו מאחורי החלומות שלנו. מישהו אומר לי שהרוח עכשיו יקח את הנשמה, הוא יחזיר אותה כעבור זמן, ולא אזכור איפה התעוררתי אבל ישנו מקום שבו תהיה ממוקמת בשבילי הנקודה הזאת שבה אני עומד כעת, לפעמים נדמה לי שלבדי, כדי שאוכל לשוב אליה.

בשביל מה כל זה? במה זכיתי שאבחר דווקא אני? לשם מה?
הגיע זמנך. אצל כל אחד זה מגיע. בנפרד.
אתה כאן מפני שהגעת לשלב ההתפתחות המתאים. לפני כן לא היית מגיע. ואין שום מסר שאתה אמור למסור מעצם זה שאתה כאן, לכן גם תשכח את הכל. כי אין לך בשביל מה לזכור, עדיין.

ועוד שאלות היו לי שם, על אלוהים, וגם קיבלתי תשובות אבל אין להן שום משמעות עכשיו.

ולא חזרתי משם. עדיין אני עומד שם, מתפעם מיכולתי לקרוא את הסיפור האמיתי מעל הסלעים, מקפלי הגבעות. להיות ער כפי שלא הייתי מעולם.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

2 תגובות בנושא “השבּעה (2)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: