כולל מי שנושא את שם האלוהים של הצבא.
ולכן לא הפתיע אותי שבכתבה בהארץ שעסקה בחייל החטוף גלעד שליט (שיהיה בריא ויחזור במהרה) הופיעה תגובת חרצוף שלי (תגובה מס' 5 נכון להרגע, משעה 7:12). התגובה מורכבת מדברים שהועתקו ממה שכתבתי בהקשר אחר, בבלוג של איריס (הנפלאה), בצירוף שני משפטים של תוספת של החרצוף: משפט הכותרת ומשפט הסיום, עם ה"פרופיל 21" הנצחי, שאין צורך להסביר איך מטרתו, בהקשר הנוכחי, להשמיץ אותי.
החרצוף הזה, שכפי שכבר כתבתי, אני משער שהוא ג'ובניק עם רגשי נחיתות, וכל המניע שלו הוא לחפש כאלה שהם כביכול "מתחתיו", כמו כלב החצר שנובח על כלב הרחוב, הרי לא לבד. הוא כותב מטעמם של אלה שקוראים לנו לכבד את צה"ל, לעמוד דום בכל רגע שהוא קורא לדגל, ולבוז לאחרים.
אבל לא אכפת להם לרקוד על דמם של החיילים ולהשתמש בשמם, כשזה משרת את המטרות הנלוזות שלהם.
וחוץ מזה שזה מראה לכם בדיוק עם מי יש לי עסק, החרצוף הקטן שלי הוא בסך הכל מטונימיה, חלק מייצג של השלם: מערכת שלמה של מנוולים עושה קופה על דמם של כל אלה שנהרגים. מערכת הכוללת פוליטיקאים, קצינים תאווי קריירה, מלחכי פינכה תקשורתיים, ועדת בעלי אינטרס שהמצב המלחמתי יימשך, וכל יום כזה של לחימה, של דם, של חיילים הרוגים וגם אזרחים, מעשיר אותם, מאדיר את שמם ומאפשר להם בסוף היום להצטלם לצד הדגל הפטריוטי.
וחבל על כל ההולכים וההולכים שולל. חבל על האובדים. ועוד בשירות מדינה המחוקקת חוקי רשע שכאלה. וגם כאלה.
חוקי רשע? מה מרושע בחוק שקובע שזה שהסתננת למדינה באופן בלתי חוקי לא נותן לך אישור לשהות בה באורח קבע?
אהבתיאהבתי
המרושע הוא בדגש על "למנוע אפשרות להסדרת מעמדם האזרחי החוקי במדינה".
אהבתיאהבתי
לא מונעים מהם. דורשים מהם דבר ראשון לצאת מהמדינה, ולהסדיר באופן חוקי את כניסתם.
אהבתיאהבתי
עם תקופת צינון שארוכה פי שתיים מזמן השהות שלהם בארץ. זוג ששהה למשל שנתיים בארץ, יצטרך (אחד מבני הזוג או שניהם) לעזוב את הארץ לחכות ארבע שנים (וגם זה, רק אם בקשתו תאושר).
אהבתיאהבתי
שכחת את פעילי הימין בפואמה שלך…
אהבתיאהבתי
מה אני אגיד, יש צדק בדבריך. למרות שהם אני לא בטוח שהיו זוכרים אותי…
אהבתיאהבתי
אני יכול להבטיח לך שישנם פעילי ימין רבים שכבר לא זוכרים אותך, או מישהו מהשמאל, מכיוון שאותו שמאל לא פוצה את פיו כש"באים לקחת" אנשי ימין…
אהבתיאהבתי
זה בסדר, הם לא זכרו אותי גם קודם.
אהבתיאהבתי
ואתה זכרת אותם?
אהבתיאהבתי
אממ… היה קצת קשה.
אהבתיאהבתי
I rest my case.
אהבתיאהבתי
והוא?
אהבתיאהבתי
שלאף אחד לא אכפת מאף אחד. העיקר שאנחנו שומרים על עקרון ההדדיות…
אהבתיאהבתי
לפי מה שקראתי פעם, אם אני זוכר טוב, ריקרדו ורוני גרדינר לא היו מותווים, ובעיני לתת להם את ראשות ממשלת המותווים מעיד שאתה מייחס למותווים חוסר בטחון. אם מנהיגי המותווים בעצמם אינם מותווים אז מה השגנו? אותו קולוניאליזם ישן.
אהבתיאהבתי
הדרך לעצמאות היא תמיד ארוכה ממה שנראה.
אתה לא יודע את זה?
אהבתיאהבתי
הובא כאן לצורכי גיבוי, מהכתבה של רותי סיני על גירוש הפליטים מסודן:
המדינה במצב סופני.
זה מה שמסתמן מסיכום אירועי השנה הזאת.
האנשים שמבינים מה היה החלום של מדינת יהודים, עוזבים אותה אם הם יכולים, או כבים בשקט.
מה ששורד אלה חונטות הרשע, שממשיכות להתעצם עד יום הדין.
ממדינה כמו שנהיית כאן, שבה האטימות של אלה שעוצרים ומגרשים שולטת, אין לצפות שתתחיל בכלל להבין מה לא בסדר בגירוש של הפליטים האלה.
הדברים נשמרים בגיבוי, לטובתו של הצנזור של יום ראשון, הידוע בגחמותיו, ואם לא יפורסמו כאן יפורסמו במקום אחר.
אהבתיאהבתי
כל מה שכתבת גבוהה גבוהה – שתקת כשזה לא התאים להשקפת העולם שלך, אין לך כיסוי לשום מילה שכתבת.
כלי ריק מרעיש, נתלת באילן גבוה הגדול על מידותיך והבנתך.
אהבתיאהבתי
משהו לא נכון במה שכתבתי בפוסט?
וזה היה עוד לפני המלחמה – מאז נהיו הדברים גרועים יותר.
אהבתיאהבתי