ההסטוריה האלטרנטיבית – פרק הסיום

שקוע בין החולות, סמוך למקום שבו העפלתי בחושך אל גדתו המערבית של המכתש, עמד הבניין.
בית אבן של שתי קומות, בסגנון מוכר לי, אך זר לנופו הפראי של הכוכב המדברי. ראיתי אותו תמיד באופק כנקודה קטנה ממול, מאז שהגענו בהליכה רגלית משער הזהב וירדנו למכתש דרך הגדה שממול.
אף פעם לא נתתי עליו את הדעת, עד שהיכה בי שבריר של הכרה, בשיאה של חגיגת ליל הזריחות הגדול, כשסחרחר מהריקודים ושיכור, אך בהכרה מלאה וחריפה מתמיד, הבטתי אל הנוף שמעל למצוקים שממול, וקרני השמשות שניתכו מאחורי גבי בשלל צבעים הבליטו את תווי הבניין, הנמצא במרחק הליכה של ימים, אך באוויר הנקי של הכוכב ובאין משהו שיחסום, נראה קרוב וברור.

בית הספר שנתלש.

לכאן הייתי צריך להגיע, מההתחלה. כאן תימצא התשובה.

זמן קצר אחר כך ירדה עלינו תקופת החושך המוחלט שבה אי אפשר לראות דבר, והיא נמשכה ימים, אולי חודשים. קשה מאד למדוד את הזמן כאן.
בעוד כולם צועקים ורצים בבהלה מכיוון לכיוון, אני התחלתי ללכת בכיוון שבו עיני היו מופנות לפני שנפלה החשכה, וככל שהלכתי הרגשתי שהגוף שלי יודע איך ללכת, והרגשתי גם שיש משהו בתוכי המוליך אותי, והוא היה לי זר ומוזר בהתחלה, ולגביו החשכה כמו לא היתה קיימת בכלל. העיניים הרגילות שלי לא ראו שום דבר מיוחד מבעד לחושך שעטף את הכל, אבל ידעתי איפה כל דבר נמצא. גם עזרתי לחייזרים שאיבדו את הדרך בחושך והדרכתי אותם איך להגיע לאן שרצו. גם התארחתי אצל כמה מהם, בבתים הדומים לחושות קטנות, למשך שעות, אולי יממות. גם ישנתי שם.
אחר כך שוב קמתי, והייתי הולך והולך, נדמה לי שהלכתי יממות שלמות ואולי אלה היו רק שעות. לפעמים ישבתי לשתות מן הבקבוקים הנטענים שאיתי תמיד. לפעמים הייתי נרדם, וגם אז לא איבדתי את הכיוון. אותו משהו בי שראה דרך החשכה והיה כאילו נטע זר שאינו שייך לי באמת, הלך וגבר, עד שהרגשתי שהדבר הזה נהיה אני האמיתי.
וכך, למרות החשכה, מצאתי את המקום לטפס בו מן המכתש, שביל צר בין הסלעים.
כשהגעתי למעלה, התחילו סדקים ראשונים של אור לנסר את מסך החשכה הכבד. אני שקעתי בשינה עמוקה וכאשר התעוררתי כבר היה הכל מוצף באור רגיל של שמש אחת, ואני, כך לפחות חשבתי, נמצאתי שוב באני הישן והמוכר לי, ליד הבניין השקוע בין חולות וסלעים.

עליתי בגרם המדרגות. היה שקט מאד. שוב חזרו אלי החששות הקודמים. אולי כל ההליכה בחשכה והטיפוס בשביל התלול היו מיותרים. חפא והאחרים כבר לא נמצאים כאן, ומכל חבורת המחץ נותרתי אני יחידי על הכוכב הזה. ההרגשה גברה כשנכנסתי פנימה, אל חדרי הכיתות הריקים שסיפרו סיפורים מימים אחרים, מכוכב אחר שאולי כבר אינו קיים בכלל.
הדיווחים מן המלחמה הגלקטית שהצליחו להסתנן לכוכב בימים שלפני החשכה לא נשמעו טובים לגבי כוכבי לכת שהיה בהם מרד.
מטרתי היתה המרפסת שבקומה העליונה, אותה ראיתי היטב גם מרחוק. עליתי לקומה העליונה וחיפשתי את הכיתה שמובילה אליה.
משם הבטתי על הנוף. המכתש נפרש ממולי במלוא הדרו. השמש הגדולה סינוורה אותי באור האינפרא אדום שלה, והזזתי את ראשי הצידה, עד שראיתי קצת דרומה משם את בתי הנואמיס. בדיוק כמו שחפא תיאר תמיד.
לא הלכתי לשם. עפתי לשם. פשוטו כמשמעו. ידעתי ששם הם נמצאים.
ועדיין לא ראיתי אף אחד.
ואז הבנתי, או שהאני החדש הבין בי, שאני צריך לשנות מימד, להסתכל מנקודת המבט של היודע קבוע, מן המימד דרכו מסתכל מי שעבר לינדיגרא. ועכשיו אני יכול.

חפא היה שם. שערו וזקנו הלבינו, אך הוא נראה בריא מתמיד. כולם עמדו לידו, בין בתי הנואמיס הקטנים, ומחאו לי כפיים כשהבינו שאני רואה אותם, סוף סוף.
הם כל הזמן היו לידי, מן הרגע שהגעתי לכוכב. לא כולם, אבל אחד או שניים לפחות היו מתלווים אלי בכל מקום, מהרגע שנשארתי בפונדק הנגנים, וגם כשנדדתי על פני המכתש עם הגיטרה הטלפתית. גם כשהתארחתי בבתים, הם היו איתי ובשעות האחרונות של החשכה, כשעליתי מן המכתש, הלכו איתי כמעט כולם. למרות שחשבתי שנשארתי לבדי, לא הייתי לבד אף לרגע.
חפא הרי לימד אותנו במפגשי המשולש הסגול איך לכבות ולהדליק את ההילות שלנו כרצוננו, והוא אמר להם להשאיר את ההילות כבויות, עד לרגע שאני אדע שאני צריך להסתכל מנקודת מבט של יודע קבוע, לא של אדם רגיל.
"בואו" אמר חפא, "הגיע הזמן לחזור לגלקסיה, ולהביס את כוחות האופל".
אורות כחולים ריטטו בהסכמה מסביב לחבורה שלנו.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

2 תגובות בנושא “ההסטוריה האלטרנטיבית – פרק הסיום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: