סטולי הגנוב סיפר לי בדרך על מה שקרה לחבר'ה האחרים אחרי ההיפרדות, לא על הכל סיפרתי.
המתורגמן נהג בחללית הקטנה דרך שדות הסוואה כי עדיין לא יצאנו מן הגלקסיה ומתחום שלטון האופל.
המקום הראשון שהגענו אליו נמצא במרחק 1600 אור מכדוה"א. הוא נקרא ערפילי העבר ובסמוך אלינו היתה תחנת שידור (תחנת ממסר קוסמי) מחתרתית. לא על כל המקומות שעברנו בהם סיפרתי. באחד המקומות חשבו אותי החייזרים המקומיים למשהו מעין משיח, בגלל ה התוויה שעל מצחי. הצטרפה אלינו גם כחולה ו חיית החלל שלנו נכנסה אל בין מצוקים.
כדי להינצל ממלכודת היינו צריכים לבטל את היקום ולנסוע אחורה בזמנים, אל מקום שבו חייתי ממש את סיפורם של אדמי הדבורה. יצאתי משם אל ארובה שאין לה תחתית.
לאחר שחזר היקום הגענו אל כוכב היעד ועברנו דרך שער הזהב.
אחר כך שוב מצאתי את עצמי לבד, בפונדק של הנגנים מכל היקום. חיפשתי גיטרה טלפתית כמו שהיתה לי פעם והשגתי אותה בעזרת מתעתע שהפך לשותפי לנגינה ונדודים על פני עיר של יקומים רבים שהיתה צומחת והולכת במכתש הנידח שבקצה הכוכב המדברי. ניגנתי געגועים לדברים שהיו, שאפשר היו יהיו, וכל אותו זמן לא הפסקתי לשאול את עצמי לאן נעלמו חפא והחבר'ה, שהיו אמורים, כפי שאמר סטולי הגנוב, לאסוף אותי מכאן. למה הם לא יוצרים קשר?
כולם מסביב התכוננו לליל כל הזריחות, אחד האירועים המרגשים ביותר שניתן לראות בכוכב המדברי.
אחר כך ירד על הכוכב ליל חשכה מוחלט שנמשך ימים רבים, אולי חודשים, אי אפשר לדעת.
רגע לפני שירד החושך, עברה בראשי ההבנה איפה בדיוק נמצאת נקודת המפגש שאליה אני צריך להגיע כדי למצוא את חפא והאחרים.