על הגבול, שוב

סירות הדייגים יוצאות אל מי הערב
אל עבר גבול ספרד הן מבריחות עוד נשק
רוח פורעת את הגלים
ירח רפאים שט בין עננים
את הרובים מכסיף בצבע
על הגבול.
על הקיר שלי צבעי מפה רצים
רוחות מאפריקה מדברות על שינויים באים
הלפידים שנישאים בלילות
היד שמדליקה אור בחוות
את המילה הפיצו למחכים בגבול.
בכפר שבו גדלתי כלום לא נראה אותו דבר
אך מיום ליום השינויים עוד לא גלויים.
אף אחד לא שם לב למדים המתגנבים.
על חלוני הקיש הגשם מאוחר בלילה
חדר חשוך חציתי ולאור מנורת הלילה
אולי ברחוב, בירידה
ראיתי את רוחות המאה
אומרות הן לנו שכולנו על הגבול.
באי שבו גדלתי,
כלום לא נראה אותו דבר
זה רק עקבות שנשארו
צדפה ריקה
אך מוזרות באוויר מורגשת חזקה.
סירות הדייגים יוצאות אל מי הערב
אל עבר גבול ספרד הן מבריחות עוד נשק
רוח פורעת את הגלים
ירח מת בין עננים
את צבע הרובים מכסיף הוא
על הגבול
על הגבול

נכון, כבר תרגמתי פעם את השיר הזה, שחובר ע"י המשורר האלמותי וגם האלמוני unknown, ובוצע ע"י אל סטיוארט.
אבל לכבוד זה שבדיוק לפני 28 שנה זה היה בראש מצעד המחץ,
לכבוד הגולש/ת מגרמניה שהגיע אלי בגוגל דרך השיר הזה
ואולי מפני שזה שוב נשמע איכשהו אקטואלי, אבל זה כנראה נכון תמיד, אני מביא את זה שוב עם שינויים שקצת יותר יתאים למשקל (לא הצלחתי לוותר על 'ירח רפאים שט בין עננים'. ירח מת? לא נשמע טוב. פעם תרגמתי כך ופעם כך. תחליטו אתם).
שיהיה לכם אחלה יום.