המפעלים נסגרו, אבל יש עבודה

במהלך משחק כדורגל שהתקיים מתחת לבניין, בין הרוסים לארגנטינאים, התנגש ריקרדו בעוצמה אדירה באלכס, המגן האימתני, ושבר את הרגל.
ככה שהוא נשאר איתנו, למרות שמצב החירום שסגר את הכניסות והיציאות, הוקל מעט (מאז שקמה ממשלה חדשה בראשות האלוף ש"הצטיין במלחמה האחרונה על ארץ ישראל, למענה שב לשירות צבאי אחרי שנים של פרישה").
עכשיו הרגל שלו בגבס. ואדים שלמד רפואה ברוסיה טיפל בו.
גבס לא היתה לנו כל בעיה להשיג.

מאז האירוע עם ארתור "שן" יש לנו מעמד. לא יודע איך, כי נשבענו זה לזה שלא לספר. אבל נראה כאילו אנשים שמעו משהו, או מרגישים. ה"סיירת המקומית" נראה שהיא קצת מפחדת לאחרונה להיכנס לכאן, ובבלוקים הסמוכים, מתברר פתאום, גרים גם כן אנשים, הם מדברים איתנו, ואין בעיה להשיג אוכל וכל מיני דברים נחוצים, שאלכס וסרגיי מביאים מאיפה שהם מביאים, והאוכל הוא אכיל בהחלט, למרות שזה עדיין לא ברמה והאיכות של האוכל מהזמנים של פעם. החנות למטה נסגרה, אגב, אבל זה לא מפריע לנו.
לפעמים אנחנו גם הולכים "לסלק" דברים מן המפעלים הנטושים.

כל המפעלים נסגרו.
אבל עבודה יש לכל מי שמחפש.
ממערב לעיירה, בשטחים הריקים שבצד הכביש המוביל עד מחסום הכניסה, צומחת עיר של אוהלים, שהביאו קבלנים מלווים במשמרות השחורים. אומרים ששם יגורו כל אלה שהולכים להשתתף בבניית "הגדר ההיקפית", כפי שקוראים למה שהולך להקיף את כל העיירה. הכינוי הזה מופיע על לוחות המודעות הקוראים בהתלהבות לכל תושבי העיירה להשתתף בהקמתה של חומת ההגנה.
לא ברור מפני מי.
סרגיי אומר, "בדיוק כמו החומות שבנינו מסביב לכפרים הערביים". עכשיו אנחנו מתחילים להאמין לסיפורים שלו על הכפרים הערביים שהוא השתתף בבניית חומה סביבם, כלומר, בהשגחה על הבנייה שבוצעה, כמו כאן, ע"י תושבי המקום. ועדיין אנחנו מנסים שלא להאמין לסיפורים האחרים שלו, על החומר הדליק ("חומר מונע מחלות") שפוזר ממסוקים בכל פעם שבניית חומה נשלמה, ועל החרכים בחומה דרכה כוונו פנימה להביורים, ובכל פעם זה נראה כמו "תעלול של חיילים מטורפים" או "קטע של השתגעות".
הוא אומר שלא רק סביב כפרים ערביים בנו חומה כזאת אלא גם סביב כמה בתי חולים לחולי נפש, מה שנקרא פעם, כי מזמן לא אשפזו בהם רק חולי נפש.

אף אחד פה לא יעבור לגור בעיר האוהלים החדשה. אנחנו גם לא הולכים לעזור בבניית החומה ההיקפית מסביבנו.
אבל יכול להיות שנצטרך להתבצר פנימה, באיזור המפעלים הנטושים.
וגם ללמוד איך להשתמש באקדח שיש לנו, ואולי גם להשיג אקדחים נוספים.
נראה לי שברחוב הרקפת 12, אנחנו כבר לא נישאר הרבה זמן. הוא קרוב מדי למחנה העבודה.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: