כמו רועה את עדרו

חפא לא אהב כל כך את הרעיון שאנחנו צריכים דוברת, זו היתה הצעה של החבר'ה ששכנעו אותו שהוא צריך, והוא נכנע לזה בחולשה רגעית. אך בכל הזדמנות השתדל הוא להיות זה שייפגש ישירות עם תקשורת ועם מבקרים שונים מרחבי העולם, ולפעמים כשהיה עסוק מאד העדיף להטיל את התפקיד עלי. בסופו של דבר הרגישה הדוברת מיותרת, כתבה מכתב התפטרות וקיבלה תפקיד של מגישה בTristo, תחנת הפופ העולמית החדשה שהקים סטולי הגנוב, התחנה הראשונה בכדור ששידרה בשיטת השידור המשולב או התלת-שידור.

כמחליף הדוברת, נפגשתי בין השאר עם נציגים של קבוצות של בני אדם שביטאו התנגדות לרעיון של חיבור כדור הארץ ל'רשת עליונה'. הם פחדו שאנחנו כבני אדם נאבד את הזהות שלנו, ואמרו שמוטב שהאנושות תתמודד עם הבעיות שלה לבד, ללא עזרתו של 'אחד גדול' כמו מנהל התכנית, דמוקרט ונאור ככל שיהיה. בהתחלה הייתי מאד נגד קבוצות המתנגדים האלה, אחר כך הרגשתי שיש צדק מסויים בדבריהם. גם צבי אמר שיש בדברים שלהם הרבה, ולדעתו אנחנו צריכים להתקדם לאט, תוך התייעצות איתם, בצעדים הגורליים שאנחנו עושים בעולם. החבר'ה האחרים, שראו את ההפגנות הלא אלימות שהקבוצות האלה ארגנו בכמה ערים גדולות בעולם, התייחסו לכך בזלזול ואמרו שמעולם לא היה לבני האדם טוב כל כך כמו עכשיו, כשכל הבעיות עומדות להיפטר וכל המחלות עוד מעט לא יהיו, וגם רעב כמעט כבר אין, הכל בזול וכולם חיים כמו קינגים וחוגגים בפסטיבלי הרוק והרגאיי העולמיים שסטולי הגנוב מארגן כמעט כל שבוע. הטלפתיה היתה זמינה בכל, והכניסה אנשים לטרנסים של קרבה ואהבה ואף אחד כבר לא התפלא לראות אנשים זרים לגמרי זה לזה מתאספים לפתע באמצע רחובה של עיר ומחבקים זה את זה. בסמים כמעט שלא היה צורך (חפא החרים זה מכבר את כל הסמים הקשים). בחודש מאי הבא שוב השתוללה חבורת המחץ ביחד בהופעה של דייויד בואי שסיימה פסטיבל שבו הופיעו גם קווין, אלטון ג'ון ואריק קלפטון לא רחוק מבניין המטה, באיצטדיון המשודרג של קבוצת "הפועל ירושלים". (אני הייתי אוהד בית"ר, ושתי הקבוצות הירושלמיות נלחמו בשנים ההן בכל שנה על האליפות כשרק מכבי נתניה מנסה להפריע להם. את כתבי הספורט של העיתונים הישנים המשיך לעניין בעיקר מתי תצליח מכבי ת"א לחזור לליגה הלאומית. מה לעשות, לא כל דבר אפשר לשנות כל כך מהר).

בספטמבר התחילו המהומות. זה התחיל בניירובי, ואחר כך בערים נוספות באפריקה, כשהמונים התגודדו סביב סניפים של בנקים עולמיים בניירובי ודרשו שיפסיקו לשדוד את האדם השחור ולשעבד את היבשת. המפגינים שלא היו חמושים, כי נשק כמעט וכבר לא נמצא בעולם, התחילו להעלות את הבנקים באש. אחר כך התחילו מהומות לפרוץ גם במקסיקו סיטי, ובכל איזורי האינדיאנים ביבשת אמריקה התחילו אינדיאנים להבעיר צמיגים ולדרוש בחזרה את אדמותיהם. מהומות פרצו גם בסעודיה, מצרים, וגם בערי 'השטחים' האוטונומיות. משם זה הגיע גם לאירופה, תחילה בפרברי העוני המוסלמיים של פריס, משם אל פרברי המהגרים בלונדון וברלין, ובמהרה בערה כל אירופה בשנאת 'האדם הלבן'. אחריהם הגיע כצפוי גם תורם של רובעי השחורים בניו יורק, בוסטון, וושינגטון, לוס אנג'לס. יותר משהיו רעבים, חיפשו פיצוי ונקם על כל מה שעולל להם בעבר 'האדם הלבן'. ה'לבנים והשבעים' האומללים הסתגרו ברובעים מבוצרים בתייל, מחזיקים איתם להביורים להגנה עצמית. כל אתר שזוהה מחוץ למתחמים המבוצרים האלה כשייך להם, נשרף כליל. עשן סמיך כיסה את ערי כדור הארץ, וריח השריפה היה בכל.
חפא התחיל לנסוע מנקודה לנקודה. בשל מראי הלבן, נשארתי בכלי הריחוף וצפיתי מרחוק כשהוא בא והתייצב בכל מקום בלב המהומה, ומיד הניחו כולם את מה שהיה להם בידיים ונאספו סביבו. בסופו של דבר אילץ את נציגיהם של כולם, אדונים ועבדים לשעבר, מדכאים ומדוכאים, שבעים ורעבים, סביב שולחן אחד. כל ועדות המשא ומתן האזוריות שמינה, מורכבות מנציגי שני הצדדים, כונסו בסופו של דבר אל המחנה בסיני שבו היינו לפני ההשתלטות על העולם, ושם חתם איתם חפא על ההסדרים הסופיים, שהשיבו למדוכאים הרבה מזכויותיהם ופיצו אותם על אחרות, ומנגד התחייבו הם לוותר לצמיתות על הנטירה ורצון הנקם שלהם כנגד ה'אדם הלבן'. תוך חודש שככו המהומות.
חפא עודד מאד נישואי תערובת בין כל הגזעים בעולם, ובכל שבוע קידש לפחות זוג מעורב אחד בנישואין גלקטיים.
כמו רועה את עדרו, הנהיג חפא את העולם בתקיפות ובאהבה, בנחישות ובמתינות, בצדק וביישוב הדעת.
אך אני שמתי לב שהוא נראה לאחרונה מאד עייף ומודאג.