בונים את הבית

החבורה שלנו כבר התיישבה בדעתה באותם ימים. גם לא היתה לנו הרבה ברירה.
חפא הבהיר לנו כבר בימים הראשונים להשתלטות, שעידן האורגיות וה"עיתונאיות" מן הסיבוב הקודם חלף, ומה שהוא הרשה לנו אז הוא לא ירשה לנו עכשיו, כשיש לנו אחריות עולמית כבדה.
וכולם היו עסוקים באמת מעבר לראש במטלות של רישות העולם כולו והכנתו הפיסית והנפשית לחיבור אל משפחת היקום. צבי המשיך לנסוע (כלומר, להשתגר דרך מסכים) ולעקוב אחרי פתיחת בתי הספר בעולם, סטולי הגנוב היה עסוק עם המערכות המסובכות שהלכו וצמחו, ואני הייתי רוב הזמן צמוד לחפא, בתור מזכירו האישי ומנהל יומניו, ולפעמים גם מחליף של הדוברת היפהפיה, שהיתה פעם זמרת. ליויתי אותו בפגישותיו עם משלחות מרחבי הפלנטה, ובנסיעותיו לעקוב אחר הקמת בתי החולים החדשים בעולם, בתים שלא דמו כלל לבתי חולים כמו כפי שהיו ידועים לי, הם נראו כמין קונכיות גדולות צבועות בצבע צהוב מיוחד ומרגיע.


בשאר הזמן שהיתי בבניין המטה בדרום המושבה הגרמנית בירושלים, שם נמצאו בדרך כלל הדוברת ועוד כמה מזכירים ועוזרים, הכל בפשטות רבה, עם רהיטים שהזמין חפא בעבודת יד, על פי הוראות עיצוב שהוא עצמו נתן לנגר שבא אלינו לבניין.
הנגר היה עיראקי אחד שאת שמו אני לא זוכר, את שם העוזר שלו שעבד איתו כמה ימים אני זוכר טוב, שם של ילדה מתוך ספר דנמרקי שאמא שלי הקריאה לי ממנו סיפורים בילדותי. העוזר הזה סיפר לנו שהוא עבד קודם כאיש מכירות של רהיטים. ענף המכירות, כמו כל ענפי הפירסום ויח"צ, היה על הפנים מאז התגברו יכולת הטלפתיה והראיה בעולם. לעבוד הוא לא ידע כל כך, אבל לדבר ולספר סיפורים הוא ידע, והסיפורים שהוא סיפר לי ולדוברת שהיינו איתו רוב הזמן בבניין, היו מרתקים וקצת קינאתי מאיך שהם ריתקו את הדוברת, למרות שרובם נשמעו לי סיפורי בדים, טוב, חוץ אולי מהסיפור על האח שלו שנהרג באנטבה.
חפא ראה אותו פעם אחת, ומשהו בהילה שלו לא מצא חן בעיניו. הוא אמר שהוא רואה שם אטומים שחורים, אמנם ספורים, אבל האטומים האלה הם מסוג שנמצא בדרך כלל ביקום רק בכוכבים שהם בתחום שלטון כהני הצד האפל של התבונה הגלקטית, וזה סימן או שהבחור הזה היה בחלל והגיע לכוכבים האלה, או שסוכנים שלהם נמצאים בכדור הארץ או בקרבת מערכת השמש בלי ידיעתנו, והם באו איתו במגע פיסי או טלפתי. למחרת לא בא הבחור והנגר אמר שזרק אותו כי הוא רק הרס לו את העבודה. יותר לא הבחין חפא באטומים כאלה וקיווה שיתברר שהימצאותם היתה מקרית.
חפא בכלל אהב רהיטים בעבודות יד שהוא קבע את צורתן. לצריף שלנו בחוף הטלפתיה בכנרת הזמין חפא קופסאות עץ מרובעות כדי לשמור על כלי המערכת המוזערים (באתרי ההתבודדות של המשולש הסגול נדרש שכלי המערכת יהיו בגודל מינימאלי הכרחי). הנגר, מאחד המושבים באותו אזור של הארץ, נראה מוכר ובמהרה זיהיתי אותו כסגן הרמטכ"ל לשעבר, שעשה לנו צרות ב'סיבוב' הקודם. דווקא היה איש נחמד.


את חבורת המחץ פגשנו רק ב'התוועדויות הממשלה' בסופי השבוע שנעשו דרך מסכים ללא צורך שיגור ובמפגשי המשולש הסגול, או בחתונות של שלושה מהחבר'ה הבוגרים. אל הבית הם כמעט שלא באו. רק צבי היה בא כשהיה לו זמן לבקר אותי.
במעט הזמן הפנוי שלי, נרשמתי ל"לימודים לצורך השלמת השכלתי הכדורארצית" באוניברסיטה בגבעת רם. לראשי האוניברסיטה היתה אז תכנית להעביר את האוניברסיטה להר הצופים, לקמפוס שהלך ונבנה בשנים הקודמות. כמה מהם באו להתייעץ עם חפא אם כדאי להם, ושנינו הלכנו לראות את המנהרות בהר הצופים, שהייתי בטוח שהן מזכירות לו את מנהרות התולעת שהיה שבוי בהן. גם אני חרדתי מהאפשרות שאצטרך ללמוד שם, ולבסוף אמר להם חפא שעל המקום שורה הילה רעה שצריך להמתין לפחות 51 שנה עד שתתפוגג. הם שמעו לו, ואני המשכתי לבלות, מוקף בבחורות, על הדשא הירוק ורחב הידיים של גבעת רם.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: